מאחורי הקלעים התרחשה בשבועות האחרונים דרמה דיפלומטית ומדינית, שאליה נסחפו מרצון חמש בירות ערביות, מעצמה אזורית אחת, מעצמה עולמית משפיעה ועוד כמה שחקנים. נקרא לה בקיצור: נשיא על הכוונת.

על השולחן מונחת תוכנית מרשל לשיקום עזה בהובלת שליחי הנשיא טראמפ, ג'ארד קושנר וג'ייסון גרינבלט. שני אלה כבר ביקרו בסעודיה, באיחוד האמירויות, בקהיר ובירושלים. השליח הקטארי בא לישראל ולעזה. נתניהו יצא לעמאן. אפילו פסגה חשאית כינסו האמריקאים בעקבה, כך לפי אתר חדשות צרפתי. השתתפו בה ראש המודיעין הסעודי, עמיתו הירדני, ראש המודיעין של הרשות, ראש המוסד הישראלי וראש המודיעין הכללי המצרי. על השולחן הייתה מונחת רצועת עזה ומצבה הרעוע, אבל הייתה זו עבורם גם הזדמנות למפגש רעים.

ראש הממשלה נתניהו מעורב היטב בסוד העניינים, והוא כבר נתן את הסכמתו לעיקרי הפרטים. חלק מסעיפי התוכנית הודלפו כדי לשמש בלוני ניסוי לדעת הקהל. היא כוללת הקמה של מתקני התפלה, בתי חרושת לפועלים בגבול סיני, פתיחה של מעבר רפיח, ובשלב מתקדם יותר גם מעברי הגבול עם ישראל, שיקום מערך החשמל ברצועה וסדרה של מיזמי תשתיות. חלק מההון יתרמו מדינות ערב, בראשן סעודיה, איחוד האמירויות וקטאר, ואת יתרתו האיחוד האירופי וארצות הברית.

כוחה של אמריקה

שרי הממשלה, שנחשפו לפרטים חלקיים מהתוכנית, שותקים כדגים במים של עזה, במצוות ראש הממשלה. בימים אחרים הם היו תוקפים בעוז כל כוונה לשקם ולו שכונה נידחת בחאן יונס. אבל את התפנית הגדולה עשה נתניהו עצמו. בפברואר השנה, במהלך ביקורו במינכן, אמר ראש הממשלה לעיתונאים שליוו אותו כי אינו רוחש אמון לחמאס, וביטא עמדה שלילית בנוגע להסדר כלשהו ברצועה. "הם יפרו אותו, כמו שחיזבאללה הפרו את הסכם הפסקת האש במלחמת לבנון השנייה", הסביר.

באותם ימים גדר הגבול הארוכה ביישובי עוטף עזה הייתה רגועה. מאז הפכו אותה ראשי חמאס לאזור עימות, ויצרו פעמון אזהרה, שהופך את תוכנית השיקום לכדאית יותר עבור ישראל. ברקע הדהדה באוזני ראש הממשלה עמדת הקצונה הבכירה, הקוראת כבר שנתיים לפחות לחפש פתרון מדיני לרצועה, שמא תתפוצץ לנו בפרצוף. עמדה דומה משמיע באוזני נתניהו נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי בסדרת שיחות ופגישות ביניהם, כמו גם ראשי המודיעין המצרי, במגעים עם עמיתיהם בצמרת המודיעין של ישראל.

אבל הסיבה העיקרית לשינוי בעמדת נתניהו היא קושנר וגרינבלט. בעידן הנשיא טראמפ, אין קול רם יותר מקול הבית הלבן בלשכת ראש הממשלה בירושלים. אבל השניים הללו מתקשים להשית על הצדדים את מה שטראמפ כינה "עסקת המאה" - התוכנית להסדר קבע בערוץ הפלסטיני. התנגדות עזה של אבו מאזן מסכלת את התוכנית, ולכן החליט הבית הלבן להשקיע מאמץ בנוסחה משנית, שם הם רואים סיכוי להצליח. כדי לא להודות בקשיים בדרך להסדר הקבע, מציגים האמריקאים את המאמץ לשיקום הרצועה כ"עזה תחילה", כלומר אבן ראשונה בעסקת המאה. בפועל, תוכנית טראמפ לשלום בין הישראלים לפלסטינים נשלחה להקפאה, בציפייה לימים טובים יותר.

אז למה נשיא על הכוונת? הגיבור הטרגי של הסיפור הזה הוא אבו מאזן. הוא מסרב בעקשנות להירתם לשיקום עזה. באחרונה טען ראש הממשלה, בסדרה של התבטאויות, כי הרשות חונקת את עזה כספית, וחמאס חונקת אותה פוליטית וצבאית.

בשבוע האחרון הצטרפה לביקורת נגד נשיא מדינת פלסטין, כמו שהוא מכונה במסמכיהם הרשמיים, גם המערכת הביטחונית. קצינים בכירים לחשו לכתבים צבאיים מה שידוע כבר שנה - שראש הרשות מייבש במכוון את עזה. שיקומה של הרצועה הוא ערובה לייצוב המצב בדרום, ולכן הוא נחשב ליעד אסטרטגי עבור צמרת הצבא. צה"ל, השומר על השת"פ עם הרשות ועם אבו מאזן מכל משמר, בהיותו שותף במאמץ למאבק באלימות הרצחנית, החל לראות בהתנהלותו הפוליטית מכשול. ברצועה פנימה אמרו: בוקר טוב, אליהו. הם מקללים את אבו מאזן כבר תקופה ארוכה.

שלוש מדינות לשני עמים

אבו מאזן מסרב בתוקף לבקשות המצרים והאו"ם להשתתף בוועידה אזורית, שבה יקודמו כל הסוגיות. הוא יודע ששם, סביב השולחן, יופעלו עליו לחצים שלא יעמוד בהם. הוא דורש כתנאי פתיחה לשיקום הרצועה הבטחה של חמאס להכפיף את מנגנוני הביטחון שלה לפקודתו. אבל סינואר והנייה יעדיפו לחתוך ורידים לפני שיעשו זאת. בוודאי לא כיום, אחרי שרשמו הצלחות בהפגנות הגדר מול ישראל.

השתתפות הרשות בתוכנית השיקום קריטית. היא הריבון הרשמי על הרצועה, והיא הצינור העיקרי להעברת המיליארדים. ממילא תנאי היסוד של התוכנית הזו סבוכים. נוסף על החוק האמריקאי, שרואה בחמאס ארגון טרור ואוסר מגע עמם, איש אינו נלהב להזרים הון ישירות לאיסמאעיל הנייה וחבורתו. משום כך, חמאס אינה שותפה פעילה במגעים לשיקום, לפחות לעת עתה, למרות תשוקתה להיות חלק מהתוכנית. הרשות הפלסטינית, לעומת זאת, נדרשת להשתתף, אבל איננה רוצה. רבות מהשיחות בין נתניהו לשליחים האמריקאים, ובינם לבין המצרים, עסקו בשאלה, כיצד עוקפים את חמאס. איך משקמים את הרצועה בלי לתת לחמאס פרסים או חיזוקים.

הבעיה היא שהראיס הפלסטיני אינו יכול לנהוג אחרת. הוא, בניגוד לרבים אחרים, רואה שני צעדים קדימה. בעיני רוחו, האמריקאים, הישראלים, המצרים והערבים, שחותרים לשקם את עזה, יהרסו בדרך לשם את החלום הפלסטיני. הסיוט שלו קם לנגד עיניו. הוא חושש שבתוך כמה שנים תהפוך חמאס ליקירת המערב, לחבל ארץ משגשג החי בשלום עם ישראל ונהנה ממנעמיה. תהיה להם כלכלה מפותחת, יחסי חוץ עצמאיים, וצבא משלהם שמצפצף על הרשות. כך יונצח הפילוג, שהוא הדבר הכי רחוק ממדינה אחת, נשק אחד, שלטון אחד. הוא, שעמד ביחסים טובים עם ישראל והגן על ביטחונה, לא יקבל דבר מעבר למה שהוא מקבל היום. איש בישראל לא ירצה לחזור אחורה, לשיחות שלום להקמת מדינה. רגע, מדינה פלסטינית? הצחקתם אותו. שלוש מדינות לשני עמים יהיו כאן.

רשת ללא חורים

אבו מאזן והחבורה המקיפה אותו מרגישים שהם האחרונים לתקוע אצבע בסכר ולבלום את הסחף. הוא, החבר האחרון בגרעין המייסדים של אש"ף, ממשיך דרכו של יאסר ערפאת, לא יסיים את חייו הפוליטיים בהרס החלום הפלסטיני למדינה בגבולות 67'. על פי הדלפות שמקורן בארמון המלוכה הסעודי, התכוונו קושנר וגרינבלט להציע מדינה פלסטינית שבירתה אבו דיס, ללא פינוי גושי התנחלויות. אבו מאזן אומר לעצמו: הנה, בעוד רגע אסתלק מכאן, ואכנס להיסטוריה כמי שהותיר מן הסוגיה הפלסטינית כרשת ללא חורים - מדינונת בעזה, מדינונת בגדה, בלי זכות שיבה וללא ירושלים.

מה נשאר לו לעשות? לחבל בתוכניות. לייבש את חמאס כלכלית עד שיזעקו די, או ייגררו למלחמה עם ישראל, ולהתנגד בכל תוקף לשני המהלכים האמריקאיים. בהתנגדות לתוכנית השלום, שחותרת למדינה פלסטינית חלקית, רשם הצלחה לעת עתה. בימים אלה הוא פועל לפגוע בשיקום עזה, אלא אם כן יקבל עליה שליטה ביטחונית מלאה. אם לא יסכל את המאמץ, הרי בעיני רוחו, עשויה הרצועה להפוך לקטר, והרשות - לקרון הנגרר.

הכותב הוא הפרשן לענייני ערבים של גלי צה"ל

נשיא על הכוונת

שליחיו של טראמפ לאזור משקיעים מאמץ רב בפרויקט שיקום נרחב לרצועת עזה. ישראל כבר הסכימה, אבל דווקא יו"ר הרשות עומד בפרץ. נשמע מוזר? כל אחד היה נוהג כמוהו