תושב עזה: אף פעם לא יהיו יציבות וביטחון כל עוד נמשכת המצוקה הכלכלית

אני בן 33, מתגורר בבניין מגורים שממוקם בין מחנה הפליטים נוסיראת לבין מחנה הפליטים אל־בורייג', מה שמכונה ברצועת עזה "אל־וויסטא" - המרכז. נשוי ואב לשני ילדים - עיסא בן 8 ושרה בת 4. משפחתי היא אחת מקורבנות ההפגזה האינטנסיבית של ישראל ביום שישי האחרון. הייתי בדרך חזרה מהעבודה בשעה 20:30 בלילה, כאשר ישראל תקפה באמצעות כמה טילים מוצב של חמאס ליד מחנה הפליטים בורייג'. התקיפה הייתה קשה מאוד והרעידה את הרחוב ואת כל הבניינים. קולות הפיצוץ של הטילים היו עזים ונוראיים. כאוס של ממש היה ברחוב שבו הייתי באותה עת, בדרכי לחבק את בני משפחתי בסיום של יום עבודה.