בתהליך סדור שניהל השר לביטחון הפנים גלעד ארדן, הוא בחר בשלושה מועמדים ראויים לשלב הסופי של בחירת מפכ"ל למשטרה. ארדן קיים התייעצויות וקיבל את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לבחור מבין שלושת המועמדים את המתאים ביותר לדעתו לתפקיד. עוד בטרם נבחר אדרי לתפקיד המפכ"ל, הועבר נגד שלושת המועמדים, על ידי היועצת המשפטית של המשטרה, מסמך שהיועץ המשפטי לממשלה כינה אותו "רכילות". היועץ אישר את מועמדותם של כל השלושה.
כאשר אדרי נבחר לתפקיד ומועמדותו הגיעה לוועדה, לאחר שכל החומרים עמדו לנגד עיניה, הוא נשלח באופן מפתיע לבצע פוליגרף תעסוקתי ולא ביטחוני. אדרי הפך להיות המועמד הראשון לתפקיד המפכ"ל והיחידי מבין כל המועמדים לראשי ארגונים נוספים, בהם היועץ המשפטי לממשלה והרמטכ"ל, שנדרש לעבור את הפוליגרף כדי להמשיך בתהליך האישור.
לא הופתעתי מכך שאדרי עבר את הפוליגרף בהצלחה. כאשר הוועדה דנה בעניינו, שניים מחבריה חשבו לאור כל הממצאים שאדרי ראוי להיות המפכ"ל הבא. אבל ראש הוועדה, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, וחברת הוועדה, פרופ' טליה איינהורן, חשבו אחרת ותרצו את אי המלצתם למינויו של אדרי בפגישתו הלגיטימית והגלויה עם עו"ד פיני פישלר, פרקליטו של רפי רותם, שנקבעה במטרה לשמוע את טענותיו נגד המשטרה. בפגישה זו, שאני יזמתי, גם על פי דבריו של אדרי וגם על פי עו"ד פישלר, לא נעשה שום ניסיון להשפיע על הוועדה או על מי שמלינים על התנהגותו. לכן ההחלטה של שני חברי הוועדה נראית על פניה תמוהה ומעוררת אי נוחות קשה לגבי מניעיה.
לטעמי, מינויו של אדרי צריך לעלות בהקדם האפשרי לאישור הממשלה, שהיא המחליטה, להבדיל מוועדת גולדברג, שסמכותה להמליץ בלבד. רק כך אפשר יהיה לעצור את הטלטלה בתוך המשטרה, להפחית את הנזק הכבד שנגרם לתדמית המשטרה ולמנוע את העוול שנגרם לאדם שהקריב את חייו למען ביטחונה של מדינת ישראל. אדרי הוא האיש הנכון בזמן הנכון לכהן כמפכ"ל המשטרה.
התרעות פיקוד העורף