אני אם לילדה בת שנתיים ושבעה חודשים, ולצערי כל הריבים ביני לבין בעלי קשורים לילדה. כאמא אני הרבה יותר רחמנית, לעומת בעלי שצועק עליה ומפחיד אותה בכל פעם שהוא חושב שהיא לא מתנהגת כראוי. לצערי, המשפחה של בעלי מתערבת הרבה בגידול הילדה, והדבר פוגע בסמכות שלי כאם. בעלי אומר שאם אמשיך להתערב - הוא לא יישאר איתי. מה עלי לעשות כדי לשפר את התקשורת בינינו ולעזור לילדה?

"בינך ובין בעלך יש לא מעט חילוקי דעות, וזה בסדר, אבל הבעיה הכי גדולה היא שכל אחד מכם מתערב לשני. שניכם צריכים למצוא איך לכבד אחד את השנייה ומתי לראות את טובת הילדה. כשבעלך צועק על הילדה והיא רצה אלייך לחיבוק, חבקי אותה ואמרי לה שאם היא לא רוצה שהוא יכעס עליה, שתלמד מה לא לעשותש בשביל שזה לא יקרה יותר. לא אכפת לי שהילדה תדע שאמא ואבא לא מסכימים, הם הרי אנשים שונים, אבל את צריכה ללמד אותה מה לא לעשות בשביל שאבא לא יכעס. את לא נותנת לו גיבוי, אבל גם לא מתערבת לו בחינוך ולא יורדת עליו. במקביל, אתם חייבים ללכת להדרכה הורית.

אם כזוג הסתדרתם נהדר, אבל לא כהורים, כנראה אפשר לגשר על הדבר הזה, ולערב איש מקצוע. עם זאת, אם בא לך להיות אישה מוכה רגשית וזה מה שמתאים לך - השאירי את המצב כמו שהוא, אבל אל תשכחי שיש לך אחריות כלפי הבת שלך. היא תבין ממך שנשים אמורות להיות כנועות ולוותר על עצמן, ושאין להן לגיטימציה להביע את הרגשות והרצונות שלהן".

"אם זה המסר שאת רוצה להעביר לה, אז המשיכי כך, אבל אם יש לך קצת כבוד עצמי, פני בדחיפות לקבלת הדרכה הורית. אם הוא מאיים לעזוב בגלל הנושא הזה, העצה שלי חד־משמעית: אמרי לו שאם הוא מוכן להתגרש ממך בגלל חילוקי הדעות ביניכם, זה אומר דרשני. אם כל מה שנשאר ממך, לדעתו, זו הדרך שבה את מחנכת את הבת שלכם, ואם כל הסיבות שהיו לו להתחתן איתך לא תקפות יותר - זה אומר שאת צריכה לחשוב מחדש על הכל".

נכדי בן השנתיים החל לגמגם לאחרונה. קבענו לו תור לקלינאית תקשורת, אבל הפגישה נקבעה לעוד זמן רב. האם נוכל לעזור לו בינתיים?

"משהו עובר על הילד, וזה יכול להיות לא מעט דברים. ייתכן שהילד נפל, מישהו העליב אותו, או שהוא שמע שיחה, פירש אותה לא נכון ונכנס ללחץ. יכול להיות גם שהילד מאוד מפותח וקצב המחשבות שלו משיג את היכולות הוורבליות, כלומר הוא רוצה להגיד משהו אבל תקוע במשפט הקודם. אם ידיכם משגת - פנו לטיפול פרטי. אם לא, תיאלצו להמתין לתורכם, ובינתיים נסו שלא להתערב. אם הילד מתחיל לגמגם, אמרו לו: 'מתוקי, אני פה מחכה בסבלנות'. לטפו אותו, חייכו אליו ואל תעליבו אותו או תהיו חסרי סבלנות והתחשבות. אם אנחנו נוהגים נכון עם הילד ואין שום דבר עמוק שגורם לו לגמגם - יש סיכוי שזה יעבור לו גם ללא כל התערבות מקצועית".

בני בן השלוש וחצי הוא ילד מקסים, אבל לצערי עדיין מוצץ אצבע. באיזה גיל לדעתך כדאי לגמול אותו מההרגל הזה?

"מציצת אצבע הינה הרגל שילדים מפתחים מינקות. אני, למשל, מצצתי אצבע עד תחילת התיכון. זה עבר לי כשהבנתי שאני כבר גדולה ושזה מגוחך. אני מבינה שאת מעוניינת לגמול אותו מההרגל הזה, אבל חשוב שתדעי שבגיל הזה יש לא מעט ילדים שמצליחים להיגמל ממציצת האצבע לבד. לתפיסתי, אין טעם לגעור בו, כי הוא לא מרגיש שהוא עושה את זה, ואני גם לא ממליצה על שיטות כמו מריחת מרה על האצבעות, כי הרי ילדים יכולים להתרגל לטעם בקלות".

"אתם, כהורים שלו, חייבים לחזק אותו, להיות שם עבורו ולסייע לתהליך להיות קל יותר. אם את מעוניינת לגמול אותו ממציצת אצבע, חשוב שתתני לו משהו במקום, תחליף שיצליח להרגיע אותו. נניח, בובה, התעסקות בחוברת עבודה או כל דבר אחר שמרגיע. במקביל, כדאי שתדברי איתו, תגידי לו שאת מבינה שזה מרגיע אותו למצוץ אצבע ועוזר לו להירדם, אבל שאת רוצה שהוא ילמד לעשות עוד דברים עם הידיים, ולכן אם תעברי לידו ותראי שהוא עם אצבע כל הזמן בפה את תוציאי לו אותה".

באיזה גיל רצוי לגמול ממציצת אצבע? מיכל דליות מייעצת

איך פותרים מחלוקת בין הורים בנוגע לגידולה של בתם וכיצד לעזור לילד שמגמגם?