דברי ראש השב"כ כי קיים חשש, כמעט ודאי, שמדינה זרה תתערב במערכת הבחירות, עוררו שיח ציבורי בנושא פייק ניוז ומניפולציות ברשת. דבריו נועדו כנראה להתריע ולהרתיע את המדינה הזרה מלהשתמש ביכולות שונות כדי להשפיע על דעת הקהל, להניע ציבורים לשנות את דעתם הפוליטית או לבצע פעולות שיגרמו לכאוס ציבורי־פוליטי, שיפגע גם בכושר הניתוח של יועצי המפלגות באשר למגמות ההצבעה.

פעילות סמויה בעולם האינטרנט קיימת מתחילת המאה הנוכחית, מאז שהחלה הפעילות החברתית־קהילתית ברשת. חברות מסחריות היו הראשונות ליזום פעילות זו, כדי להתגונן בפני מצב שבו לקוח יכול לנצל את חופש הביטוי והאנונימיות ברשת ולייצר משבר צרכני־תקשורתי, מוצדק או לא. מדינות וארגוני מודיעין גילו את הרשתות החברתיות והפוטנציאל שלהן אחרי העולם העסקי. נקודת המפנה הייתה מהפכת תחריר במצרים ב־2011 שהתהוותה ברשתות החברתיות וארגוני הביון המערביים לא ראו זאת. אחרי שאלה למדו לחדור לרשתות, הם החלו בפעולה סמויה כדי להשפיע במקומות שונים בעולם.

הדרך הטובה ביותר להסתיר הפצת מידע מגמתי היא שימוש בפרופילים פיקטיביים ברשתות. הפרופילים (אוואטרים) מנוהלים כפרופיל אמיתי־אישי. כדי שישדרו אמינות ויהיה קשה לאתרם, יש להפעילם במשך זמן ממושך ורציף הרבה לפני האירוע שבו רוצים להשתמש בהם. הדרך השנייה להפיץ מידע מגמתי היא באמצעות פרופילים המנוהלים על ידי מחשבים (בוטים). המפעיל מנהל פרופילים על מחשב, וכאשר נדרשת פעולה הוא מפיץ באמצעותם מסרים לרשימות "החברים" שלהם או כתגובות לשיחות ברשת. פעילות זו קלה יותר לניטור וזיהוי, אך לא תמיד קל להתמודד עם תוצאותיה המיידיות.

הפעולה הראשונה בתהליך זיהוי המידע המגמתי היא ניטור רוב השיח האינטרנטי על אודות הנושא המבוקש. בישראל ובעולם פועלות חברות המפעילות מחוללי ניטור לרשת האינטרנט לפי מילות מפתח ונתונים נוספים. מחוללים אלה מייצרים ריכוז של כל אזכורי מילת המפתח בשיחות השונות. זה השלב הראשון בדרך לזיהוי השיח המזויף. בשלב הבא נכנסות לפעולה חברות היודעות לנתח את השיחות ואת הפרופילים שייצרו אותן ולמפות את החשודים כמזויפים וכאמיתיים יותר. חברות אלה מפעילות אמצעים המנתחים אלמנטים שונים בפרופיל: מתי נפתח, מספר חברים, פעילות יצירת תכנים "ניטרליים". ניתוח כל אלה ועוד יכול להביא לאיתור וזיהוי פרופיל מזויף.

כלי חדשני בעל פוטנציאל זיהוי שיח אינטרנטי וגם קולי הנכנס לפעילות בעולם הסייבר והמודיעין הוא הניתוח הסמנטי. בלשנים, מומחי סמנטיקה, פיתחו כלים לניתוח וזיהוי מילים וביטויים חוזרים המופצים על ידי גורם מסוים. הכלי מזהה תבניות ומסרים משוכפלים ויכול להצביע על מקורם המשותף. מערכת זו יכולה לנטר וריאציות הכוללות מסרים חוזרים ולייצר כאלה, כדי שהפלטפורמות החברתיות ומערכות הניטור של המדינה לא יזהו אותם.

לדוגמה, אם גורם רוצה להפיץ את הסיסמה "ביבי רוצה לחלק את ירושלים", המערכת תייצר באופן אוטומטי אלפי וריאציות זהות תוכן, כגון "ביבי חולם על חלוקת ירושלים מחדש", "חלוקת ירושלים זה הרצון של ביבי". כך מערכות ואנשי פייסבוק, המחפשים מסרים מוגדרים החשודים שיצאו מבוטים, לא יוכלו לעקוב אחרי הגורם המפיץ. חשוב יותר: המערכת הסמנטית מזהה טקסטים זהים בתוכה. אם מישהו מחפש מתי ואיפה נאמר שביבי מסכים לחלוקת ירושלים – המערכת תבצע חיפוש סמנטי שיזהה את כל הווריאציות האפשריות למשפט כזה, גם בטקסט וגם בדיבור. לאחר זיהוי הפרופילים המפזרים מידע שקרי ומניפולטיבי, נותר הכלי הטכנולוגי שבאמצעותו צריך לאתר את מקור הפעולה הזדונית ובמקרים רבים לחשוף אותו ברבים או לגרום לסגירתו.

למלחמת הסייבר מול הגורם הזר יכולה להיות תוצאת לוואי המעוררת שאלות. ייתכן כי מפלגות ינסו להשפיע על הלכי הרוח בציבור במערכת הבחירות. פעילות ניטור וסייבר מקצועית תעלה ככל הנראה על תוצרים פנים־ישראליים, גם אם יעברו דרך מחשבים היושבים במדינות זרות. מה יעשה שב"כ עם מידע כזה? יפנה למפלגה הסוררת בבקשה להפסיק את הפעילות? יפנה את המידע המחשיד לוועדת הבחירות? האם זה תפקידו של שב"כ? האם יש כאן פגיעה בדמוקרטיה ובחופש הביטוי (מי יחליט מה חוקי או לא חוקי, מה מותר או אסור בהפצה כזו)? מעניין יהיה לראות כיצד תפעל המערכת במידה שתתגלה פעילות ישראלית כזו.

הכותב הוא מנהל־שותף בחברת גוב קרטין Digital P.R, המתמחה בניטור מותגים ובניהול שיחה בעולם האינטרנט

הדמוקרטיה של האוואטרים: הסוגיות שצפות בעקבות מלחמת הסייבר בבחירות

סוגיות עקרוניות רבות עשויות לעלות בעקבות ההתמודדות עם איום ההשפעה הזרה - למשל, מה יעשה שב"כ עם מידע שיתקבל, והאם אין כאן פגיעה בחופש הביטוי?