מעטים הפלסטינים שהקשיבו לנאום. הפלסטיני הפשוט שרוי בענייניו. אבל השימוש בפסוק מחייב דיון. איזה חלק ממנו הוא עיקר מבחינת אבו מאזן? האם הרישא, שבו מדובר על זכותם של מדוכאים להילחם, או הסיפא, העוסק ברדיפת מאמינים ופגיעה בפולחן? ואם החלק הראשון, החמור, האם זהו רק אות אזהרה לישראלים, או פקודה להמוני הפלסטינים? אין לדעת לאשורו מה חלף בראשו של אבו מאזן כשבחר בפסוק הזה, אבל אפשר לומר, כי העת הזו מבחינתו איננה ככל העתים. לתחושתו, אם לא יחול מפנה, בימים אלה ייצאו הפלסטינים מחירות לעבדות.
כך סיבך החוק לקיזוז כספי מחבלים את ישראל והרשות בסכנה ביטחונית חריפה
רגע לפני הצגת תכנית השלום של טראמפ, הרשות נקלעת למשבר כספי חריף שעלול לחזק את עמדתה הסרבנית. מה לזה ולפסוק אחד מן הקוראן?
התרעות פיקוד העורף