היה ובית המשפט יפסול אותו מלהרכיב ממשלה, יוכל נתניהו לבקש דיון בהרכב מורחב. בנוסף, אם תהיה מחלוקת בנוגע להחלטת ההרכב המורחב בעניינו, יוכל נתניהו, על בסיס פסק הדין נחמני, לבקש דיון נוסף. בכל אופן, במקרה כזה, נתניהו יוכל להמשיך ולהיות חבר כנסת מאחר ולא תישלל זכותו להיבחר לכנסת, אך מלאכת ההרכבה תוטל על מועמד אחר.
יש כאלו שטוענים כי לבג"ץ אין את הסמכות לדון בנושא, וכי מדובר בשאלה פוליטית וציבורית, בעוד שאחרים דווקא מצפים שבית המשפט הגבוה לצדק יתערב בסוגייה, נוכח אי הסבירות ואי המידתיות הטמונות במצב שבו יצטרך ראש הממשלה לנהל את המדינה ובמקביל לנהל את משפטו.
סוגיה נוספת היא החלטת ראש הממשלה לבקש חסינות מהכנסת, מה שיכול לדחות את תחילת ניהול משפטו. כזכור, נתניהו נשאל לפני הבחירות האחרונות האם יבקש חסינות מהכנסת, והשיב בראיון בחדשות 12: "מה? מה פתאום?". ואולם, אמש נתניהו כבר הצהיר כי "החסינות היא אבן יסוד בדמוקרטיה". יש להבהיר כי גם בשאלת החסינות, אם אכן נתניהו יבקש כזו מהכנסת, בג"ץ יוכל להתערב.
לפי ההערכות, הן היועמ"ש אביחי מנדלבליט, והן בית המשפט יתקשו לתת תשובה נחרצת בנושא מאחר והחוק היבש דורש כי ראש הממשלה יעזוב את תפקידו אך ורק תחת פסק דין חלוט.
יש הטוענים שהתערבות בג"ץ בנושא תפגע בזכות הבוחרים לממש את זכותם הדמוקרטית, וזאת לאחר שכבר ידוע שהוגשו כתבי האישום. מנגד, יש כאלה הסבורים כי חובה להכריע כבר כעת בנושא, זאת מאחר שעדיף שהציבור ידע כבר בשלב זה, בטרם ההליכה לקלפיות, אם ראש הממשלה יוכל להרכיב ממשלה במקרה שייבחר.
התרעות פיקוד העורף