אילו היה מחליט למשל שר המשפטים שלא לקיים את הדיון עקב המצב היה קם קול זעקה. אך כאן, כאשר יש כרסום בסמכות הכנסת, קול הזעקה אינו נשמע. לא בכדי נקבע כי הכנסת היא שתקבע את סדרי הדיונים שלה. נראה כי יש גם עיגון כתוב למקור הסמכות של יו"ר הכנסת אדלשטיין במקרה זה.
מאז הכנסת העשירית ועד היום חלו דחיות ונקבעו תאריכים שונים שבהם חלה ההחלטה הנוגעת לזהות יו"ר הכנסת. התאריך נע ונד מתוך הבנה שיש קשר הדוק בין בחירת יו"ר הכנסת לבין השבעת ממשלה חדשה, ולכן האמירות על נוהג כזה או אחר הן עורבא פרח. התקנון נקבע בשיקול דעת ללא קשר להישג פוליטי כזה או אחר, ולכן הציפייה שלי היא שבית המשפט העליון יימנע הפעם מלהתערב בסדרי הדיונים של הכנסת ויימנע מלהורות ליו"ר מה לעשות. היה ויורה, הייתי מצפה שיו"ר הכנסת לא יציית מתוך פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות ויודיע לשופטים כי הוא יפעל על פי שיקול דעתו בלבד. הכותב הוא היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה.