מי שמרותקים לכיסא גלגלים או למיטה רוב שעות היום, ואלה המוגדרים כ”אינם מסוגלים לעבוד”, ידורגו אף נמוך מכך בעדיפות השלישית או הרביעית. הסוגיה מציפה שאלות מוסריות ואתיות רחבות: האם ערך חיים של אדם אחד שווה יותר מערך חיים של אדם אחר?
שורש הרע היא ההכללה. במקום להמליץ כמקובל על בחינת המצב הרפואי הספציפי של כל מטופלת ומטופל, ולקבל החלטה מקצועית על סמך הסיכוי שלהם לשרוד ולהחלים באמצעות הנשמה, הוועדה פשוט מכלילה ומתייחסת לאנשים עם מוגבלות כמקשה אחת. המלצותיה מתייגות את כל האנשים עם מוגבלות – קבוצה המונה למעלה ממיליון וחצי ישראלים, כ־20% מאוכלוסיית המדינה – כקבוצה אחת, אשר כל מי שנמנה עמה הוא בהכרח חלש, חולה, בעל תרומה נמוכה לחברה וסיכוי נמוך להחלמה. סטריאוטיפים שאבד עליהם הכלח.
אנשים עם מוגבלות יכולים להיות חזקים, בריאים ומצליחים בדיוק כמו אחרים, ולעתים יותר. אין כל קשר בין מצבו התעסוקתי של אדם, או העובדה כי הוא מתנייד בכיסא גלגלים, לבין סיכויי הישרדותו מקורונה. שיקול הדעת הרפואי חייב להיות אינדיבידואלי, ותלוי בנסיבותיו האישיות של כל חולה. אין מקום לשיקולים שאינם רפואיים, ואשר לא ברור מי אמור להכריע לגביהם ועל סמך אילו קריטריונים. אחרת, המשמעות היא שחייהם של אנשים עם מוגבלות – וגם של קשישים בנסיבות מסוימות – שווים פחות. זוהי תפיסה פסולה לפי כל אמת מידה מוסרית או חוקית.\
בהקשר זה, ספק אם המלצות הוועדה עולות בקנה אחד עם החוק ועם מחויבויותיה הבינלאומיות של ישראל. כידוע, השוויון לאנשים עם מוגבלות מעוגן בחקיקה ראשית מאז 1998, ואמנת האו”ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות – אמנה שישראל היא צד לה – אוסרת על שלילת טיפול רפואי מחמת מוגבלות. האמנה גם מבטיחה את ההגנה על אנשים עם מוגבלות במצבי חירום. מכאן, שהוועדה הייתה אמורה להמליץ על דרכים לחיזוק הטיפול באנשים עם מוגבלות סביב הקורונה במקום לקרוא לתעדוף נמוך של טיפול כזה. ייתכן כי הבטחת ייצוג בוועדה לאנשים עם מוגבלות, דבר שלא נעשה, היה מונע מראש אימוץ גישה כה ארכאית ומנותקת מהמציאות.
הסכנה ארוכת הטווח שבהמלצות היא הלגיטימציה שהן עלולות לתת לפגיעה חמורה עוד יותר בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ביום שאחרי. משבר הקורונה הוא לא רק אתגר לבריאות הציבור ולכלכלה, אלא גם מבחן מוסרי ראשון במעלה. אפליה ופחד מהאחר הם לרוב תוצרי לוואי של משברים רחבי היקף, אך אם נשכיל לזהות אותם ולהימנע מהם מראש, נוכל לצלוח את המשבר הנוכחי חזקים יותר כמדינה וכחברה.