בחזרה להווה: האם מוצדקת התנפחותו מגאווה של ראש הממשלה הזמני (עם שלושת כתבי האישום על מצחו, להזכירכם), במסיבת הסיום הזמנית ומלאת ההערכה העצמית, כמי שהביס, לכאורה, את הקורונה? האם איננו המדינה עם שיעור המתים הגבוה ביותר במדינות האזור, יחסית לאוכלוסייה, לעומת הרשות הפלסטינית, עזה, ירדן, מצרים, קפריסין, יוון, שרובן נחותות בהרבה מישראל ביכולות המניעה והטיפול הרפואי וההיגייני במחלה? ואם הסיבה העיקרית לכך היא באחוזים הנמוכים יחסית של בני 65 ומעלה במדינות אלה, שהם בעולם וגם אצלנו כשליש פלוס מקורבנות המגיפה, אז מדוע ראש הממשלה הזמני, המצביא, הנווט והמנצח הבלעדי של המלחמה בקורונה, לא הנחה (כדרכו לומר) כבר בראשית המחלה, לשמור קודם כל על חייהם ובריאותם של אלפי הקשישים בבתי האבות ובדיור המוגן, בתקצוב, בבדיקות, בטיפול רפואי מונע, בבידוד מנחם ומתוחזק היטב, באשפוז ובתשומת לב מלאה? ולמה זיכה את ה”ה דרעי (שמכה עכשיו על חטא, מסכים לשיעור הגבוה של החרדים חולי הקורונה וקורא לחשבון נפש) וליצמן בכה הרבה הנחות לאנשי מגזרם, שחזרו בטיסות מחו”ל ללא בדיקות והמשיכו להתקהל בחתונות, הלוויות, שמחות, תפילות ומקוואות ושאר מדגרות הנגיף?
עדיין בהווה: ובכל זאת, האם יכול רה"מ הזמני עם שלושת כתבי האישום על פדחתו, להספיק להעביר בחוק את הנצחתו הנצחית כ”מנצח הקורונה”, לפני שייכנס למשפטו ב־24 בחודש? כי הרי הוא־הוא זה שהזהיר במרץ, שבתוך חודש נגיע בישראל למיליון נדבקים ולעשרת אלפים מתים – ובמבחן התוצאה, תראו איך אזהרתו עבדה, כשהציבור והקורונה, משותקים מאימה, נסוגו ונבלמו.
ושוב, בחזרה לעתיד: האם במשפטו של רה”מ ייאותו גנץ ואשכנזי לשמש עדי אופי להגנת הנאשם, בתיקי המרמה והפרת האמונים, לפחות זאת, אחרי שבוטל השידור החי ממשפטו והוא לא יוכל לדרוש מאמצעי התקשורת הסדר תמלוגים על הופעותיו, כראוי לכוכב המשפט?
התרעות פיקוד העורף