בעוד אנחנו מבינים את הסכנה - ילדים לא מבחינים בה. הם ייגעו אחד בשני וישחקו יחד בבתי הספר ובהפסקות. אני דואגת להחזיר אותם לשגרה חדשה שבה הם יפגשו בהמון ילדים שאין לי את האפשרות לדעת מה קורה אצלם בבית, איך הם פועלים ועד כמה הם שומרים על עצמם ונזהרים.
אני לא מוכנה שהילדים שלי, ששמרו על עצמם ונשארו בבית בכל התקופה האחרונה, יהיו חשופים להדבקה או ישמשו "שפני ניסיונות" של המדינה בהחזרה מיידית לפעילות. יש לי ילדה בקבוצת סיכון, ואני לא מוכנה לקחת את הסיכון ולשים אותה במקום לא בטוח, רק כי זה מה שהחליטו עכשיו בממשלה ובמשרד החינוך.
החזרה לא מחייבת, ואני בוחרת לא להשיב את הילדים שלי בשלב זה, אלא שימשיכו ללמוד מרחוק. אם יעברו שבועיים של פעילות בבתי הספר ובגנים באזור שלי ולא תהיה בהם הדבקה וסגירה של מוסדות חינוך, אלא שגרה תקינה, אשקול את צעדיי מחדש.
כרגע, כשאין לי שום ודאות וערבות לביטחון הילדים שלי, אני מתכוונת לשמור עליהם בעצמי. הכותבת היא אם לארבעה, המתגוררת בירושלים.