על חופשת הלידה אין מה לדבר, היא הסתיימה עוד לפני שהתחילה, כך שמצאתי את עצמי מתמרנת בין טיפול בעולל שרק הגיע לעולם, למקצועות כמו מורה לתנ"ך, אנגלית וחשבון. במקביל תפקדתי כשפית, מנקה, טכנאית מחשבים, פסיכולוגית שצריכה להרגיע ולהסביר מדוע אי אפשר לפגוש את החבר שגר ממול.
אומנם יש סיכון בחזרה למסגרות, אבל הורים ששולחים את ילדיהם חזרה ללימודים מבינים את החשיבות בבריאותם הנפשית. כשהילדה שלי חששה לצאת אל מרפסת הבית כי "יש קורונה" הבנתי שהמצב הנוכחי לא יכול להימשך והשגרה חייבת לחזור.
אומנם אני חוששת לשלוח אותם למסגרות החינוכיות אבל עוד לפני הקורונה היו וירוסים, חיידקים ואסונות. ילדים צריכים שגרה, סדר יום מובנה וחיי חברה. מציאות של פחד לא יכולה להיות המציאות של ילדינו.
התרעות פיקוד העורף