אלא שהם לא היו זקוקים לטעמים אלה כדי לשכנע את בית המשפט להיעתר לבקשה ולקיים את הדיון בהיעדרו של ראש הממשלה. סעיף 128 (2) לחוק סדר הדין הפלילי קובע באופן מפורש את הקריטריונים שלפיהם יכול בית משפט לקיים דיון שלא בפניו של נאשם. הסעיף קובע כי נאשם שהוזמן לתחילת משפטו ולא התייצב, מותר לדון אותו שלא בפניו, אם ביקש שמשפטו יתנהל שלא בפניו והוא מיוצג בו על ידי סנגור ובית המשפט סבור שלא יהיה בשפיטתו שלא בפניו משום עיוות דין לנאשם.
כך גם פסיקת בית המשפט העליון משנת 1995 (ברקי־פטה־המפריס), שקבעה בעניינם של שלושה בעלי עסקים שביקשו מבית המשפט לקיים את הדיון בהיעדרם, משום שהתייצבות למשפט תפגע בפרנסתם באורח אנוש והתייצבותו של נאשם לדיון היא קודם כל זכותו של נאשם, במובחן מחובתו.
נתניהו עומד בשני הקריטריונים הראשונים שהחוק קובע, ופסיקת בית המשפט העליון אף תומכת בבקשתו. אלא שהקריטריון השלישי נותר לשיקול דעתו של בית המשפט, שיחליט לפטור נאשם מהתייצבות רק במקרים שבהם הוא סבור שלא ייגרם עיוות דין לנאשם.
הדיון היום בעניינו של נתניהו יהיה קצר ויימשך כמה דקות. הקראת כתב האישום לא תתקיים במהלכו, במיוחד לאור העובדה שסנגוריו הודיעו כי חומרי חקירה רבים לא הועברו לידיהם. במצב דברים שכזה, בית המשפט ידחה את הדיון לשם קיום הקראת כתב אישום ותשובה לו עד לאחר שכל חומרי החקירה יועברו לידיהם.
תרחיש זה, שניתן לחזות אותו בסבירות גבוהה, והעובדה כי מדובר בדיון "טכני", במובחן מדיון "מהותי", היו צריכים להטות את הכף ולשכנע את בית המשפט להיעתר לבקשה ולפטור אותו מהתייצבות לדיון, וזאת משום שקיום דיון שכזה, ללא התייצבות הנאשם, לא יגרום לו עיוות דין.
והערה באשר לתגובת הפרקליטות: היא אמורה לייצג את האינטרס הציבורי, אבל התנגדותה לבקשת ראש הממשלה לא להגיע לדיון אינה מגלמת בתוכה את האינטרס הציבורי, אלא להפך: הבזבוז הכספי שבהתייצבות ראש הממשלה לדיון והשחתת זמן יקר מיומנו פוגעים באורח אנוש באינטרס הציבורי. נראה כי שיקוליה של הפרקליטות היו אחרים.
התרעות פיקוד העורף