שבוע שהתחיל במינוי דרמטי של גבר לראשות הוועדה לקידום מעמד האישה ושיוויון מגדרי הסתיים בהצעת חוק שמחצית מיושבי ראש הוועדות הקבועות של הכנסת יהיו נשים. לפחות. כי אם כבר שוויון מגדרי, אז ראוי שנמשיך לקדם את מעמדן של נשים. היום, בראש 16 מתוך 18 הוועדות הקיימות יושבים גברים.
בפוליטיקה ייצוגית פרלמנטרית, מצב שבו רק שתי נשים הן ראשות ועדות (פנים וסביבה והוועדה המיוחדת לטיפול במשבר הקורונה) הוא פגיעה קשה בכוחן הפוליטי של ציבור הנשים בארץ ובמאבק המתמשך לשיוויון, עצמאות וצדק מגדרי.
נשים רבות, פעילות, עמותות ואירגוני נשים שהוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי הייתה עבורן מקום להישמע, להשמיע, לצעוק ולזעוק את מצוקות חייהן, לייצר סדר יום ציבורי, ולבקש את הסיוע שזקוקות לו, חוששות עכשיו מהשינוי שיבוא, ומחילופי התפקידים. מסתבר שחוק הכנסת ותקנון הכנסת אינם מתייחסים כלל למינוי נשים לתפקידים בכנסת עצמה, ובכלל זה תפקיד יו"ר ועדה. וזאת למרות שסעיף 6 לחוק שוויון זכויות האישה מדבר על שוויון בזכויות חברתיות, על הזכות השווה לקיום, ובתוכו הזכות לייצוג הולם לנשים בגופים ציבוריים.
לפיכך, הגשתי השבוע את הצעת החוק הראשונה שלי, “הצעת חוק הכנסת, תיקון – ייצוג נשים בקרב יושבי ראש ועדות הכנסת”, שהיא תיקון של אפליה ארוכת שנים, במטרה להבטיח שלפחות מחצית מיו"ר הוועדות הקבועות של הכנסת תהיינה נשים. כי גם ב־2020 נדרשת חקיקה להבטיח את מקומן של נשים במוקדי קבלת ההחלטות, וייצוג ראוי והוגן לציבור הבוחרות. הצעת החוק מבטיחה את מקומן של נשים בתפקיד יו"ר ועדה, תפקיד בעל כוח, מעמד, משאבים, ידע וצוות שמאפשר יותר השפעה בפחות מאמץ, במיוחד כשמספרן של חברות הכנסת כיום הוא נמוך. להצעת החוק שותפים עאידה תומא־סלימאן, היבא יזבק, אימאן ח’טיב יאסין, תמר זנדברג, ע’דיר מריח, אחמד טיבי ואוסאמה סעדי.
שופטת בית המשפט העליון האמריקאי, רות ביידר גינסבורג, נשאלה כמה נשים היא הייתה רוצה לראות כשופטות בית המשפט העליון? “תשע”, השיבה. כלומר, כולן. “שנים לאף אחד לא היה נראה מוזר שכולם היו גברים, אז למה שלא כולן תהיינה נשים?”. הגיע הזמן לפוליטיקה שהופכת את הלא אפשרי לאפשרי. הכותבת היא חברת כנסת מטעם מפלגת תע"ל, הרשימה המשותפת.
התרעות פיקוד העורף