שינויים רבים התחוללו במאה השנים האחרונות: אלבומי התמונות המאובקים התחלפו באינסטגרם; המכתבים עם הבולים בהודעות וואטסאפ; האנציקלופדיות הכבדות בוויקיפדיה; ומשחקי הקופסה עברו לסמארטפון. אך דבר אחד כמעט לא השתנה - מערכת החינוך. חבריי ובני משפחתי הצעירים לומדים בדיוק באותה השיטה שבה למדתי אני, ושבה למדו הוריי והסבים והסבתות שלי. אולי בכיתות יש לוח חכם ועט דיגיטלי במקום גיר, אבל השיטה - אותה שיטה.
והנה עכשיו, כשמשבר הקורונה בעיצומו, מתגלים הכשלים לעיני כל. מיליארדי שקלים שהוקצו בשנים האחרונות לרכישת משאבים וידע בתחום הטכנולוגיה נעלמו כלא היו. אולפני משרד החינוך שהוקמו לטובת מערכת שידורים לאומית לא באמת שינו הרבה. זה שבעה חודשים עוסקים תלמידי ישראל בלמידה מרחוק, אך עדיין המצב טעון שיפור.
רק לאחרונה השתתף רימון בוועדה לזכויות הילד וטען, "אין לי אפשרות לדעת למי אין מחשב בבית. זה כמו לשאול למי יש פסנתר". באמת? הרי התשובה אמורה להיות פשוטה למדי: כל מורה אמור לדעת לאיזה תלמיד בכיתה שלו אין מחשב. הוא רואה מי משתתף בשיעורי הזום ומי נעדר באופן קבוע. כל שצריך הוא רק לשאול את האנשים בשטח, להשתמש במפקחים. בתוך שעות ספורות יכול משרד החינוך להגיע עד לאחרון התלמידים ולקבל את המידע עליהם. מי כמו שר החינוך, האלוף (במיל') יואב גלנט יודע את יעילותה וכוחה של ההיררכיה. העובדה שהדבר לא נעשה עד כה - היא כשלעצמה אומרת הכל.
בעל כורחה נדרשת כעת מערכת החינוך לבצע שינויים מרחיקי לכת. מורים ומורות מתבקשים לבצע שינוי בדרכי ההוראה שלהם. המורה המבוגר שעדיין מסרב להשתמש בלוח החכם בכיתה נאלץ כעת להעביר שיעורים ארוכים באמצעות הלפטופ שלו. המורה לאומנות נדרשת כעת להמחיש לתלמידיה את עולם היצירה מרחוק, והמורה לספורט צריך למצוא פתרונות לריצות ולקפיצות כשמצלמות התלמידים כבויות.
פיקוח נפש
מאז החל המשבר אנו מקבלים יותר ויותר דיווחים על כך שמצבם הנפשי של בני הנוער מידרדר. עלייה של עשרות אחוזים בביקוש לפסיכולוגים, זינוק במספר מקרי האלימות במשפחה. לפי הנתונים שנאספו במוקד 105, העוסק בבריונות ברשת, חלה עלייה של 63% במספר הפניות אליהם בעיקר בקרב בני נוער. הכיתות אולי נסגרו, אבל הקשיים החברתיים מורגשים יותר.
לא מדובר בנתונים מקריים. האחריות הייתה ועודנה של מערכת החינוך ועל שרי הממשלה להביא בחשבון גם את הנושא הזה. כשמדברים על עלויות פתיחת מערכת החינוך, הגיע הזמן שיציינו במשוואה גם את השפעת סגירתה על מצבם הנפשי של הצעירים.
מי שמתגלים שוב כמושיעים הם ראשי הרשויות המקומיות. הם מוכיחים כי בסופו של דבר ההשפעה האמיתית יוצאת מבניין העירייה ולא ממשכן הכנסת. בהובלת יו"ר השלטון המקומי, חיים ביבס, הרשויות לא הסכימו להיכנע למתווים המקובעים שהציגה הממשלה - ובחרו לקבוע עובדות בשטח. ראשי הרשויות מציגים בשבועות האחרונים הצעות יצירתיות שעשויות להציל את המצב. כל רשות מקומית מצאה יוזמה חדשנית שמתאימה לה. ביום ראשון יפתחו עשרות יישובים את בתי הספר בתחומם לחמישה ימים בשבוע - בניגוד למתווה שהציגה הממשלה. כנראה שכשנותנים לראשי הרשויות אוטונומיה, מקבלים מערכת חינוך טובה יותר. הרי מי מכיר את תלמידי העיר יותר מאנשי החינוך שבה?
בינתיים משרד החינוך שוקל אם לבטל את מועד החורף של בחינות הבגרות, זאת לאחר שבסיום שנת הלימודים הקודמת בוטלו בגרויות במספר מקצועות. בנוסף, נדחו מועדים של מבחני הפסיכומטרי, ואף על פי כן שנת הלימודים האקדמית נפתחה כסדרה. יכול להיות שכעת יחליטו המוסדות האקדמיים לא להסתמך על הפסיכומטרי כמדד לקבלה ללימודים.
ובכל זאת יש גם נקודה חיובית בתוך הכאוס שהביאה לחיינו הקורונה. הנגיף הביא איתו הזדמנות להתבונן, ללמוד ולתקן, ואולי בזכותו נקבל מערכת חינוך שעוברת ללמידה משמעותית אמיתית.
התרעות פיקוד העורף