חוק השבות אושר בכנסת ישראל פה אחד לפני כ-71 שנים. הוא קבע שכל יהודי באשר הוא זכאי לעלות ארצה. הדיונים בנושא חוק השבות והשינויים שנעשו בו מהווים דוגמא מעניינת להשפעה ולהסדרה ההדדית של שלושת זרועות השלטון בישראל בשאיפה ליצור את האופי היהודי והחופשי של מדינת ישראל בהתאם לפרשנות העכשווית. תהליך זה גם משקף דיון מתוח סביב השאלה המכריעה והמרכזית בחברה הישראלית - מי הוא יהודי? או במילים אחרות, מהי מהות הזהות היהודית בישראל ובתפוצות ואיך להתמודד עם האתגרים החדשים.
בעקבות דברים אלו, אין לנו מנוס, אלא לשאול מספר שאילות קשות, כשהראשונה שבהן היא האם המצב הפוליטי והאדאלוגי בישראל מאפשר כעת לעשות שינויים בחוק השבות, שיש לו חשיבות רבה לא רק לישראל ולתפוצות, אלא גם ליחסים ביניהן? והאם שינויים אלו בחוק כל כך חשוב יתרמו או יפגעו בציבור העולים ובקהילות היהודיות בעולם?
עליית שנות ה-90 של המאה הקודמת שהגיעה מברית המועצות לשעבר הביאה איתה ללא ספק את המניעים החדשים לדיון ישראלי בחוק השבות. חוגים חילוניים ודתיים במדינה הביעו דאגה על כך שיש עלייה במספר העולים החדשים אשר זיקתם למרכיבי היהדות ולתרבות היהודית הינה תחת סימן שאלה.
עם זאת, למרות הדיון הנמרץ, משנות ה-70 ועד היום לא בוצעו שינויים בחוק השבות. מנהיגי התפוצות וראשי ארגונים יהודיים לקחו חלק פעיל בדיונים על החוק וזאת משום שלחוק השבות השפעה ניכרת על התהליכים העמוקים ביותר המתרחשים בחברה הישראלית ובקהילות יהודיות בעולם גם יחד. וזה סימבולי!
חוק השבות משפיע באופן בולט לא רק על המתרחש במרחב הציבורי בישראל, אלא בעל השפעה לא מבוטלת על הקהילות בתפוצות. אומנם במבט ראשון חוק השבות מסדיר רק את הזכות לעלייה ולקבלת אזרחות ישראלית, יש לחוק גם השפעה משמעותית על התהליכים שמתנהלים בחו"ל. כך למשל זכאי חוק השבות הם הלקוחות של תכניות חינוכיות שמתקיימות בקהילות יהודית בתפוצות ולמעשה מעצבות את פני הקהילות שמתמודדת עם אתגרים של התבוללות ואנטישמיות.
חוק השבות משפיע על השותפות בין יהודי התפוצות לעם היושב בציון ובכך מעצב את אופייה של מדינת ישראל כבית לאומי ליהודי העולם, כפי שחלמה התנועה הציונית מלכתחילה. חוק השבות באופן סימבולי ומעשי מדגיש את האופי הציוני של מדינת ישראל, ולכן, הדיון הציבורי והפוליטי בנושא זה חשוב וחיוני לחברה ישראלית. עם זאת, יש לחדול במיידי משיח מופקר ומתלהם, שפוגע בחלקים נרחבים של החברה הישראלית ושל קהילות יהודיות דוברות רוסית בחוץ לארץ ולנהל אותו בצורה מכובדת ובאופן שלא יפגע בזכויות הפרט, בכבוד העולים ובשכל הישר.
התרעות פיקוד העורף