המחסור הגדול בכוח אדם מיומן נובע בראש ובראשונה מכך שגם העובדים וגם החברות התרגלו לראות את הענפים האלה ככאלו הדורשים השכלה אקדמית מלאה, בעוד שבחלק גדול מהתפקידים אין כלל צורך בכך. הנדסאי תוכנה יכול לעמוד ברוב משימות התכנות המורכבות הנדרשות היום בענפי הטכנולוגיה, והדרך להכשרתו הרבה יותר מהירה מזו של מהנדס התוכנה.
ככל שהעולם הופך להיות טכנולוגי יותר, כך ראוי לייצר יותר לימודים הנותנים מענה מדויק וגמיש דיו, ובעלי יכולת גמישות לדרישות השוק ופחות הכשרות אקדמיות ארוכות. תמיד יהיה צורך באקדמאים שייתנו את המענה הנוסף, אבל מספרם צריך שיהיה מותאם לצורך ולא לשאיפותיה הלא מעודכנות של האמא הישראלית מכל העדות והמגזרים.
השינוי הזה נדרש, אך הוא ייעשה רק בעידוד המדינה. מערך ההכשרות המקצועיות שהוקם כדי לתת מענה למובטלי הקורונה עדיין מקרטע. הדרך לדחוף אותו קדימה היא לייעד את הלימודים לאותם תחומים שבהם נחוצות ידיים עובדות מקצועיות, כשהתחום הטכנולוגי בראשם. ככל שנדע להשתמש בתשתית הקיימת ולייצר מערכי הכשרות המותאמים לצורכי המשק, כך מצד אחד ניתן מענה לאבטלה, בדמות פנייה לענפים הסובלים ממחסור בכוח אדם, ומצד שני נסייע לחברות הטכנולוגיה, ולאלו שהופכות אט־אט ליותר טכנולוגיות, לקבל את המענה שהן זקוקות לו בתחום כוח האדם. כך גם נמנע מיקור חוץ אל מעבר לים.
המהלך הזה מצריך שינוי גישה של המדינה, אבל גם שלנו האזרחים. בוגרי לימודי הנדסאים במכללות הטכנולוגיות מסיימים את לימודיהם כשבאמתחתם מקצוע רווחי לא פחות ולעתים אף יותר משל חלק ניכר ממסיימי הלימודים האקדמיים. העולם הולך ומתפתח לכיוונים טכנולוגיים, וככל שיש יותר טכנולוגיה - יש לה גם יותר רבדים ויותר צרכים משתנים שהלימודים הטכנולוגיים הללו יכולים לתת להם מענה. כדי לעשות זאת, יש לבחון את ענפי הלימוד השונים לא בהתאם ל"יוקרתם האקדמית", אלא בהתאם לסיכוי של בוגריהם להשתלב בהצלחה בשוק העבודה של ההווה ושל המחר.
התרעות פיקוד העורף