אחד הימים בשנה, שהופך להיות יום חג גם אם הוא מתקיים ביום חול, הוא 1 בספטמבר, יום פתיחת שנת הלימודים. אני זוכרת את ההתרגשות וההתחדשות שליוו אותי כל שנה מחדש עת הגיע 1 בספטמבר, הן כתלמידה והן כאמא לשתי בנות, שאחת מהן תפקוד את ספסל שכבת י"ב בעוד כשבוע. אני זוכרת את החוויה שברכישת הציוד לפי הרשימה שבית הספר שלח הביתה, את עטיפת הספרים, ואת התחושה הנפלאה שמשהו חדש מתחיל. אני זוכרת גם את התמונה שבה נראים המוני תלמידות ותלמידים צועדות וצועדים לעבר גני הילדים ובתי הספר, חלקם עם חיוך על הפנים, חלקם האחר חושש ואוחז ביד ההורים בחוזקה, לנוכח חוסר הוודאות המאפיין כל תחילת שנה, בוודאי אם זה להם הצעד הראשון בבית הספר.
ההחלטה לפתוח את שנת הלימודים, למרות הקורונה, היא מבורכת
בשנת הלימודים הקרובה, שתיפתח גם היא בצל הקורונה, עלינו להמשיך לספק ביטחון ומענה רגשי לתלמידים. אם לא נעשה זאת, נוסיף לנזק שתותיר המגיפה
התרעות פיקוד העורף