זו שעת מבחן להשפעה החברתית, סיבת הקיום של הארגונים החברתיים. בימי הקורונה נדרשה תשתית ניהולית חזקה, מתנדבים יצירתיים ומשאבים זמינים ליצירת שינוי. כבר ראינו לאורך התקופה הזו כי אלה שהתברכו בתשתית חזקה, הצליחו להגיב במהירות למציאות. הקורונה אינה האתגר היחיד שהשפיע על החוסן החברתי. במקביל לה היו עוד גורמים שהשפיעו על החוסן החברתי כגון מבצע "שומר החומות", תקציב המדינה שאושר רק לאחרונה ועוד. כדי לאפשר לתשתית ארגונית חזקה לפעול עלתה חשיבות התרומות הפרטיות מעסקים ומתורמים.
ישנן גישות שונות להשקעה בקהילה. אחת מהן היא של הסופרת והתורמת מקנזי סקוט, שמאתגרת את כל מה שנחשב נכון בפילנתרופיה של תרומות גדולות ובכלל. סקוט תורמת סכום כסף, לפי יכולתה, לארגונים שיש לה אמון בהם, ללא בירוקרטיה וללא מתן תחושה כי היא, כבעלת המאה, גם בעלת הדעה הנכונה. המסר שלה ברור: בארגונים שבהם היא שמה מבטחה וכספה קיימים הניסיון, החזון, המנהיגות והמחויבות שיובילו את הארגון להצלחה. זו גישה מרעננת שמערערת על המקובל.
יש שביקרו אותה בטענה כי זו תרומה לא ממוקדת וניסו לרמוז כי כך מפזרים כסף ללא השפעה, אך למעשה מדובר בדרך משפיעה לא פחות מאחרות, שרואה בארגון חברתי שותף לדרך. זו גישה שונה מהכיוון שאליו פנתה הפילנתרופיה עד היום. תרומות שניתנו עד היום לוו לעתים באי־הכרה בחשיבות התקורה הארגונית להצלחת הארגון בכלל, ובעול של טפסים ובירוקרטיה.
אנשי עסקים מעולים בתחומם מאמינים כי הם גם מעולים בניהול ארגון חברתי, אך זה לא תמיד נכון. דווקא בימי הקורונה מקנזי סקוט מצטרפת לעסקים, תורמות ותורמים שמאתגרים את כל מה שנחשב "נכון" בתמיכה ותרומות לארגונים חברתיים. הם מעלים את החשיבות במתן אמון ותמיכה לארגונים המוכיחים עמידות בעת של אי־יציבות וגמישות יצירתית ביצירת מענים קריטיים לחוסן החברתי.
כארגון שמומחיותו היא השקעה בקהילה, הייתה לנו הזכות להיות שותפים לעסקים ותרומות פרטיות שפעלו בדרכה של סקוט ונקטו גישה הנסמכת על המומחיות, הניסיון והידע המקצועי של "מתן" עם מעורבות מעצימה המאפשרת לארגון החברתי להחליט על השימוש הנכון ביותר בכספי התרומה, וכך לחזק את ארגוני השטח ואת האוכלוסייה שלה הם מחויבים. באמצעות גישה זו, אנחנו מוכנים כחברה להתמודדות טובה יותר עם האתגרים שעוד לפנינו.
הכותבת היא מנכ"לית ארגון "מתן - משקיעים בקהילה"
התרעות פיקוד העורף