אם נדבר דוגרי, נבין שכל ראיס מהפזורה מתחתן עם אישה מהשטחים. אותה אישה, שחונכה וגדלה על ערכי הטרור, לנו אין שליטה על החינוך שלה ושל משפחתה וגם לא תהיה לנו. אם נפשט את זה יותר נבין שהמשוואה מאוד פשוטה: ילד שגדל על ערכי טרור ובאחת עבר את הגבול וכעת מתגורר במדינה, אשר חונך לשנוא מינקותו, ימשיך לשנוא אותה ואת הדרים בה.
זה הזמן לקבל החלטות כואבות לטובתנו גם במחיר של ויתור על כיסא ומשכורת
אוזלת היד היא תוצר מתמשך של מנהיגות הפועלת מתוך פחד בקבלת החלטות לא פופולריות בממשלה הנוכחית. הגיע הזמן שבלשכת השר לביטחון הפנים יתעוררו ולא יחששו
התרעות פיקוד העורף