אם הממשלה תדע לכלכל את צעדיה, היא תוכל להפיק את המרב מביקור ביידן בארץ | זלמן שובל

לנשיא ביידן אומנם מובטח המשך כהונתו עד גמר הקדנציה הנוכחית שלו ב־2024, אך, בין היתר בגלל האינפלציה המתמשכת, מפלגתו הדמוקרטית קרובה לאבד את הרוב שלה בשני בתי הקונגרס, או לפחות באחד מהם, בבחירות האמצע בנובמבר בקרוב, מה שיהפוך אותו מבחינות רבות לברווז צולע שנתיים לפני סיום כהונתו. לא מן הנמנע אומנם שהתחזית הפסימית הזאת מבחינתו תשתנה בעקבות ההחלטה השערורייתית והבלתי פופולרית הצפויה של בית המשפט העליון האמריקאי בעניין ההפלות, אך גם אז הפיצול בפועל בין הרוב במפלגה הדמוקרטית לאגף השמאלי הקיצוני שלה יקשה עליו למשול ולהעביר את תוכניותיו.

לנוכח המצב הזה, לשני הצדדים - בנט־לפיד מזה וביידן מזה - יש אינטרס בביקור המתוכנן של ביידן בישראל; בנט ולפיד יוכלו לזכות במה שעשוי להתפרש כהצבעת אמון פומבית מצד מנהיג בעלת בריתנו החשובה ביותר, והנשיא ביידן יוכל לאושש את מעמדו המעורער הן במישור הפנים־פוליטי והן בזה הבינלאומי. הוא זכה אומנם למחמאות על העמדה התקיפה שנקט כלפי הפלישה הרוסית לאוקראינה, אך לאחרונה נשמעות הסתייגויות, מימין ומשמאל, כלפי הקו הקיצוני הזה פן יוביל לעימות אלים עם רוסיה.

מאז ביקורו הקודם של ביידן בישראל ב־2016, כשכיהן כסגנו של הנשיא אובמה, דברים רבים השתנו במזרח התיכון, לרעה אך גם לטובה, וההתפתחות המשמעותית ביותר הייתה כינון הסכמי אברהם של נתניהו והנשיא טראמפ. מבחינת ישראל, אחת התוצאות היא שאיננה מבודדת כפי שהייתה.

אם בעבר הבדידות הזו שימשה לעתים לוושינגטון אמצעי להשגת ויתורים מדיניים מישראל, הרי שעכשיו, לפחות במידה מסוימת, מעמדה המחוזק של ישראל מאפשר לה להגיב לצעדים כאלה לגופם. יש להניח שהנשיא ביידן יעלה בביקור נושאים מסוימים בסוגיה הפלסטינית, לרבות החלטת ישראל על בנייה נוספת מעבר לקו הירוק, האלימות בירושלים ואולי גם עניין הקונסוליה האמריקאית במזרח ירושלים.

ישראל גם צריכה להעלות נושאים משלה בביקור, ובפרט את השגותיה לגבי הסכם הגרעין המסוכן עם איראן שאמריקה עדיין מתכוונת כנראה לקדמו חרף מגרעותיו וליקוייו. על ישראל לפעול להבטחת חופש הפעולה שלה בנדון בכל התחומים. ההסכם שהתגבש בשיחות עד כה כולל ויתורים לאיראן בנוסף לאלה שכבר נכללו בהסכם המקורי מ־2015, והוא יאפשר לאיראן להגיע לדרגה של מדינת סף גרעינית ולפצצה בתוך זמן לא רב, מה שיהווה לא רק סכנה לישראל ולמדינות האחרות במזרח התיכון, אלא עלול להטות את הכף לטובת המחנה בראשות סין ורוסיה, שגם איראן היא חלק ממנו, שכופר ביתרון של אמריקה בסדר העולמי ופועל להחלפתה.

הביקור של הנשיא ביידן יכול אפוא לשמש לחיזוק ההבנות בין ישראל וארצות הברית בכל הסוגיות האלה או, חלילה, להבלטת הפערים ביניהן. ימים יגידו.