עכשיו כשהבהלה מהנגיף שככה, חשוב להסתכל על מערכת הבריאות הרעבה של ישראל ולהפוך אותה לנושא מוביל במצע של המפלגות המתמודדות, כמו יוקר המחיה והביטחון. גודל ההשקעה במערכת הביטחון ובמערכת הרפואית בישראל יכול לחרוץ גורלות לחיים ולמוות, והפער בין התקציבים שמקבלת מערכת הביטחון לאלה שמקבלים המוסדות הרפואיים - חייב להצטמצם.
ועוד לא דיברנו על מערכת בריאות הנפש: המחלקות הפסיכיאטריות נמצאות בעומס עצום שהחריף בשנתיים האחרונות בגלל שיעורים הולכים וגדלים של אנשים המתמודדים עם הפרעות חרדה ודיכאון, בייחוד בני נוער. אלה נתקלים בחוסר כוח אדם מקצועי, במיוחד פסיכיאטרים ופסיכולוגים.
אוכלוסיית המדינה הולכת וגדלה מדי שנה וגם מזדקנת. הפער בין הצרכים של האזרחים ובין השירותים שמספקת מערכת הבריאות - הולך ומתרחב. שיעור ההשקעה בבריאות בישראל, מתוך ההוצאה הלאומית בשנה, עומד על 5.7% בישראל לעומת 8%־9% במדינות המערביות המפותחות. מדובר בהפרש של מיליארדים שיכלו להיות מוקצבים לשיפור מערכת הבריאות. כך שנכון לעכשיו, הקופות ובתי החולים שוב ניצבים עם הלשון בחוץ ונאלצים לקושש מהמדינה את מה שמגיע לאזרחים באופן שוטף, בלי חשיבה על היערכות למצבי חירום נוספים בעתיד. וזה הזמן להתריע: אנחנו נמצאים במצב מסוכן, ששעת הכושר של טרום בחירות יכולה למנוע החרפה שלו.
מערכת הבחירות הקרובה היא ההזדמנות. חשוב שנושא הבריאות יהיה על סדר היום הציבורי ושהבוחר בדרכו לקלפי יחשוב מי המפלגה שעוסקת בצורך להזרים משאבים למערכת הבריאות. ציבור ערני יוביל למצב שבו המפלגות מחויבות לנושא הבריאות ומציגות תוכניות ראויות לשיקום התשתיות בבתי החולים, לתוספת מבנים, לתוספת טכנולוגיה והכשרה ותוספת של כוח אדם מקצועי. אם לא נדרוש עכשיו מהמפלגות המתמודדות להתחייב לעשייה למען בריאות האזרחים, עוד נצטער על כך, כשאנחנו יושבים קודחים מחום על הספסל במסדרון בית החולים, כי גם מיטה במסדרון לא תימצא לנו.
התרעות פיקוד העורף