דעו להתעלות מעל המפלג והמפריד: מורשתו של רבה הראשי לשעבר של אנגליה

"היהדות היא מוחות רבים, ולב אחד”, זה היה ככל הנראה המסר האחרון שהעביר לנו הרב הלורד, יונתן זקס, רבה הראשי לשעבר של אנגליה, ואולי דוברה הרהוט ביותר של הדת היהודית בדור האחרון, בטרם פטירתו לפני שנתיים. ממקום מושבו באנגליה הוא צפה בדאגה על מה שקורה לעם היהודי, בארץ ובתפוצות. זה לא רק שצעירים מתנתקים מהיהדות בקצב מהיר, אלא גם ישנה אותה “קנטרנות מצערת ומיותרת הפוגעת במרקם היחסים בין קבוצות יהודיות שונות – דתיים וחילונים, אורתודוקסים וליברלים”.

הרב זקס נולד באנגליה למשפחה יהודית לא אדוקה. פנה ללימודי פילוסופיה באוניברסיטת קיימברידג’ וחלם על קריירה אקדמית. אלא שמלחמת ששת הימים חוללה בו מהפך. הוא ראה לפתע את היהודים מתקבצים באוניברסיטה ומתפללים לשלומה של ישראל. אז הבין שזהות יהודית היא דבר עמוק מכפי שנדמה לו. הרב זקס ביקש לשוב אל זהותו היהודית והשלים לימודי רבנות וברבות הימים מונה לרבה הראשי של אנגליה. כמו כן, הוא זכה בתואר לורד, דבר שביטא את ההערכה הגדולה שזכה לה מצד העם הבריטי ומצד ארמון המלוכה. הוא היה מקורב למלך צ’ארלס ולראש הממשלה לשעבר טוני בלייר. הוא היה פילוסוף והוגה דעות מקורי, סופר פורה, עם למעלה מ־30 ספרים שכתב. והוא היה גם מחנך, שהקדיש שעות רבות מחייו למפגש עם תלמידים יהודים צעירים בכל רחבי העולם, תוך מסירות רבה להנחלת המורשת היהודית לדור הבא.

את הרב זקס העסיק דבר אחד – להאיר מחדש את גדולתה של היהדות ולהראות את תרומתה לעולם. הוא דיבר רבות על “כבוד השוני” ועל החשיבות שעלינו לראות דווקא במגוון הדעות שקיים בנו. הוא הראה שהדת דווקא יכולה להוות פתרון לאלימות. הוא דיבר על חיים של משמעות בעידן טכנולוגי, קר ומנוכר. הרב זקס עסק בטוב ובמאיר שקיים בנו, ונמנע מלהיכנס לעימותים חסרי תוחלת. “האומץ נולד ברגע שאנו מחליטים לא להתלונן אלא לצאת במחאה אישית נגד הרע שבעולם באמצעות עשיית טוב, ולו מעט”, תיאר בספרו “לרפא עולם שבור”.

אל תשפכו את התינוק עם המים, הורה לנו. אל תוותרו על הגדולה שהזהות היהודית מעניקה לנו בגלל מריבות, תדמיות וקטלוגים. הרימו את המבט, דעו להתעלות מעל המפלג והמפריד. חשבו אחרת, אבל זכרו שאתם בעלי לב אחד, יונקים מזהות משותפת. אני סבור שזו הסיבה שנמנע מלעלות לארץ ואולי לשמש בתפקיד רבני בכיר כאן. הוא לא היה בנוי לפוליטיקה הארסית המהולה בתפקיד ציבורי במדינת ישראל.

דווקא בימים כאלה, כשנדמה שהחברה הישראלית נחנקת מפילוגים ושסעים, חשוב לקחת קצת חמצן מאוויר פסגות. בכתביו המרתקים, הרב יונתן זקס מזכיר לנו שהסיפור היהודי ארוך ורחב מאשר הסכסוכים המקומיים והעכשוויים שלנו, ויש לנו הרבה במה להתגאות, למרות כל השוני שבינינו. חבל שהוא איננו איתנו עוד כדי לומר לנו זאת גם בקולו. יהי זכרו ברוך.