בניגוד לברז'ראק, לממשלה המכהנת יש עוד זמן לתקן, אך היא צריכה להפסיק להתבייש בחוטמה הארוך, לצאת לציבור ולומר ביושר: אין לנו את כל הפתרונות כרגע, אבל הלב שלנו במקום הנכון. לשם כך, יש להתחיל בבניית צעדים בוני אמון אל מול הציבור. כדי לנטוע תחושה של ביטחון בציבור, לא חייבים למגר את הטרור לחלוטין. אפשר לייצר מעטפת תומכת של הגדלת כוח השיטור בשטח, שתהיה נוכחות מורגשת. להגיב באפקטיביות ולאו דווקא ב"עוצמה" לכל ירי מעזה או מלבנון. להשתמש בכל הכלים הדיפלומטיים העומדים לרשותה, להתנהל באחריות במקומות נפיצים ולהגיב נכון כשהמצב דורש זאת. לייצב את הסדר בתוך ישראל ובעיקר לדבר פחות, ולעשות יותר.
ללא ספק, ציוצי השרים כשהיו חברי אופוזיציה כנגד הקואליציה הקודמת ומשורשרים היום בהנאה מופגנת ברחבי השיח הציבורי, בתוספת האכזבה מתפקודה של הממשלה במאה הימים הראשונים, העבירו לראשונה זה שנים תמיכה מגוש לגוש. הדבר מצביע על תבונתו של האזרח הישראלי, שלא מסתפק יותר במילים יפות ודורש יכולות ביצוע, ומיד.
אם גל הטרור יימשך ללא מענה הולם של ממשלת ישראל, היא עשויה למות בטרם עת. להערכתי, זה יתחיל מגל של פרישה של שרים מימין, שהלחץ עליהם הולך וגובר, תוך הצהרה על תמיכה בממשלה מבחוץ. אולם מהלך כזה עשוי לסמן את תחילת הסוף. סיראנו דה ברז'ראק נאסף אל אבותיו ללא מימוש אהבתו. לממשלה הנוכחית עדיין יש זמן לממש את שלה, רק ששעון החול הולך ואוזל.
התרעות פיקוד העורף