השינויים שמקדמת הממשלה עלולים לפגוע במעמדה הטכנולוגי באירופה | דעה

השוק האירופי המשותף אחראי לשליש מהיבוא והיצוא בישראל, והוא שותף הסחר החשוב ביותר של המשק הישראלי. כוחו של האיחוד האירופי הוא בעוצמתו הכלכלית ובמבנה הרגולטורי הייחודי שלו, המאפשר הסרת חסמים, מכסים והיטלים למדינות האיחוד. אולם לפעילות עם מוסדות האיחוד האירופי יש מחיר בדמות הדרישה לעמידה בסטנדרטים מוקפדים, שחלקם נובע גם מתפיסת העולם הדמוקרטית והליברלית של מרבית החברות באיחוד (להוציא אולי פולין והונגריה).

בעשורים האחרונים ידעה מדינת ישראל ללכת בין הטיפות, תוך שהיא נהנית מההגנה של מדינות אנטי־ליברליות באיחוד. בכל הנוגע למדיניות החוץ של האיחוד, המחייבת הסכמה של כלל המדינות החברות, ידעה ישראל לתמרן בהצלחה, אבל לא לעולם חוסן. להערכתנו, השינויים המשטריים שמקדמת הממשלה עלולים לפגוע ביכולתה של מדינת ישראל ליהנות ממעמד מיוחד, בייחוד בסוגיות ליבה שמקדמים מוסדות האיחוד כמו בנושא ההגנה על הפרטיות.

תקנות הגנת הפרטיות באירופה מגבשות את הסטנדרט לשמירה ולהגנה על פרטיותם של תושבי מדינות האיחוד האירופי. תקנות אלו דורשות, למשל, שכל תושב האיחוד יסכים לשימוש במידע שלו. לדאטה חשיבות אדירה בפיתוחים טכנולוגיים, למשל מערכות בינה מלאכותית, שהן התשתית לרבות מהחברות הטכנולוגיות בישראל.

תקנות הגנת הפרטיות באירופה מאפשרות לחברות מחוץ לאיחוד האירופי לעשות שימוש בדאטה, אך ורק אם המדינות שבהן הן פועלות עומדות בערכים של האיחוד האירופי כמו הגנה על זכויות אדם, דמוקרטיה, שמירה על שלטון החוק ומערכת משפט עצמאית. ישנו מספר מצומצם של מדינות שנהנות כיום מתו איכות רשמי של האיחוד, המאפשר העברת דאטה באופן מקל. המדינות הללו נחשבות בידי האיחוד האירופי כמדינות בטוחות לאזרחי האיחוד. ישראל היא אחת ממדינות אלו, ומכוח כך מתאפשר לחברות טכנולוגיות בישראל להעביר או לקבל דאטה שמקורו באיחוד האירופי ללא מגבלות משמעותיות.