מעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
יקב "טריו" מייצר בעיקר יינות מסחריים מושקעים ומאופקים, כאלה שאפשר לשים על כל שולחן, בלי שה'מבינים' יעקמו את האף, ובלי שמי ששותה יין רק בחגים יחזור אל המשקה הקל או הכבד שלו...
על יקב טריו, שנמצא בבעלות משפחת שקד ושמתקני הייצור שלו נמצאים במתחם של יקב רמות-נפתלי, כתבתי פעם שאפשר להתייחס כאל יקב המייצר "יינות חכמים". גם הרעיון שעומד מאחורי סדרת 'רמים' של יקב טריו, שהושקה לפני החגים אינו מטופש כלל וכלל. אחרי הכל אף אחד לא מכיר את העדפות היין של הקהל הישראלי כמו בני משפחת שקד. ואם יותר ויותר אנשים רוצים יינות קלים ורעננים עם תכולת אלכוהול צנועה, הם אולי אמרו לעצמם, למה לא לתת להם?
סדרת רמים - אם אנשים רוצים יינות רעננים עם תכולת אלכוהול צנועה, אז למה לא לתת להם? (צילום: עודד יעקבי, איל קרן) אם אנשים רוצים יינות רעננים עם תכולת אלכוהול צנועה, אז למה לא לתת להם? (צילום: עודד יעקבי, איל קרן)
אז נכון שהיינות עדיין לא לגמרי סגורים על עצמם ושהתמחור שלהם נראה קצת גבוה יחסית ליינות צעירים קלילים אחרים שנמצאים על המדף, אבל הכיוון הוא בהחלט נכון ואם לסדרת 'רמים' יהיה המשך בבצירים הבאים, אני בטוח שהיא תהיה הרבה יותר מרשימה.
טריו, רמים, לבן 2016
היין הלבן מבין שלושת היינות נעשה משלושה זנים: סוביניון בלאן מהר ברכה, וגוורצטרמינר וסמיון - שניהם מרמת-הגולן, ותסס חלקו בחביות עץ. היין הצהבהב בהיר, נמצא בשליטת הגוורצטרמינר הארומטי, שריחות הפרי המתוק, הפרחים והתבלינים שלו משולבים בריחות עשב קצור, מינרלים ומשהו שמזכיר מנטה. במפגש עם החך מתגלה יין לבן בעל נפח, עם חמיצות בולטת ונוכחות מעניינת של ריחות ירקרקים. אחרי קירור רציני מדובר ביין אפשרי בהחלט.
מחיר: 85 ₪
טריו, רמים, רוזה 2016
נביולו, המלך האדום של אזור לנגה בפיאמונטה, עוד לא הוכיח את עצמו באזור הים-התיכון וכמו שזה נראה כרגע, הוא לא מתכוון לעשות את זה בקרוב. מצד שני, הכרמים נטועים והענבים מגיעים ליקב, אז למה לזרוק? בואו נעשה מזה רוזה, כמו שעושים באוסטרליה, למשל. ליין שנעשה מענבי הגליל העליון יש צבע כתום-ורוד מוצלח במיוחד ומעורר סקרנות, אבל הריחות הכבדים והבשלים, המבנה האגרסיבי, טעמי הפרי הלא מספיק רעננים, והסיומת המוצקה והמרירה, קצת מקלקלים את הכיף.
מחיר: 85 ₪
טריו, רמים, אדום 2015
בלנד של סירה וקברנה סוביניון מרמת-הגולן, קריניאן מעמק אלונה ופטיט סירה מהגליל שהתיישן חלקו בחביות עץ גדולות וחלקו במכלים. הצבע שלו בוהק מרעננות והריחות בשרניים, מתובלים ומשלבים פירות אדומים ושחורים טריים עם פלפל שחור, פירות בוסר, פרחים, אדמה ועשבי תיבול. המבנה שלו קליל ונעים, טעמי הפרי עשירים ובשלים והסיומת ארוכה, מפולפלת ועשירה בטעמי פרי מתוק. המקררים שלנו משוועים ליינות בסגנון הזה.
