אכן כל איבר בגוף השתתף בחגיגה, מהראש ועד קצות האצבעות. מתברר שגם הבעת הפנים מאוד חשובה. זהו חלק בלתי נפרד מהז'אנר. המימיקה משתנה בהתאם למוזיקה, מספרת את הסיפור שמאחורי הריקוד, מעצימה אותו. ניסיתי לאמץ לעצמי מבט חודר בעיניים, ואת שלב החימום סיימתי מיוזעת אבל אופטימית.
לאחר מכן עברנו לשלב הכוריאוגרפיה שבו המורה לימד קומבינציה שכוללת אלמנטים שונים מהחימום. הפעם האלמנטים היו אמורים להשתלב יחד לשיר
להבדיל משלב החימום שבו הצלחתי להשתלט על כל תנועה ותנועה, בשלב הקומבינציות הלכתי לאיבוד. ניסיתי לחקות את המורה ואת החבר'ה שלידי, אך ללא הצלחה. מצאתי את עצמי שוב ושוב מתבלבלת בין התנועות. בסופו של דבר החלטתי לאלתר ותירצתי לעצמי את הכישלון בחוסר הניסיון. בכל זאת, הקבוצה שאליה הצטרפתי הייתה ברמת בינוניים־מתקדמים. לשמחתי, גם המורה היה שותף לתחושותיי ועודד אותי שאם אתמיד בעתיד, אין סיבה שלא אצליח.
התרעות פיקוד העורף