“נשים רבות סובלות מתחושת גירודים במהלך ההריון מכל מיני סיבות. לעתים בעיה בכבד גם עלולה להיות הגורם לתחושת הגרד המטרידה. כדי לנסות לטפל בבעיה יש לשתות הרבה נוזלים, להימנע מאכילת מזון משומר ומתועש, ולנסות להיעזר בתרופות הומיאופתיות שנקבעות לא לפי הסימפטום אלא לפי מבנה האישיות של האדם. בחודש השביעי היא יכולה לפנות לרופא ולבדוק אפשרות לקבל תרופות אנטי־אלרגניות בהמלצת ובאישור הגינקולוג. אם תרצו לשלב כדורי שינה לטיפול בבעיה, עלייך לפנות לקו יועצים בבתי החולים הגדולים בארץ או במשרד הבריאות ולקבל ייעוץ המיועד לנשים בהריון או לנשים מיניקות לגבי תרופות שאותן ניתן ליטול".
“דיאטת האדם הקדמון מבוססת על אכילת חלבונים, שומנים וירקות. בשנים האחרונות אנחנו נתקלים במגמה שבה אנשים מרחבי העולם, במיוחד מדרום אמריקה, מאמצים תזונה זו לחייהם והיא הפכה פופולרית במיוחד. לתפיסתי, דיאטה ים־תיכונית היא הרבה יותר בריאה ואני ממליץ למטופלים שלי לאכול על פיה. גם ארגון רופאי הלב האמריקאי בדק ומצא שדיאטה זו באמת הכי בריאה ללב ולכלי הדם. אני לא אומר חלילה שדיאטת האדם הקדמון אינה טובה, היא פשוט מצריכה מעקב על ידי רופא המשפחה. דרשי ממנו לערוך בדיקת דם ופרופיל שומנים ולפי התוצאות תביני איך להגיב לתזונה שהוא בחר לעצמו. מעבר לזה, חשוב לי להרגיע אותך ולהזכיר שכ־%20 מהשומן (הכולסטרול הרע) שאנחנו אוכלים נשאר בגוף, את שאר השומן אנחנו מייצרים בעצמנו בהתאם לגנטיקה".
“טרשת עורקים היא מחלה שתהיה לכולנו ללא יוצא מהכלל. מדובר במחלה תלוית גיל וככל שאנחנו מתבגרים יש סיכוי שנסבול ממנה. אם אתה רוצה בדיקה שנותנת קריטריון לטרשת העורקים, אתה יכול לעשות בדיקת CT ולבחון בה גם את רמות הסידן והמשקעים בכלי הדם שבגופך. בכל מקרה עלינו לזכור שכל דבר בחיינו הוא תורשתי, לרבות סוכרת, לחץ דם, שומנים בדם ועודף משקל. לאנשים שיש להם גורמי סיכון לטרשת עורקים - שהיא כאמור תורשתית - יש סיכוי לחלות בה, אבל גם אנשים בלי כל אותם סימנים יחלו ככל הנראה בעתיד במחלה".
“המלצתי היא לבדוק אם מערכת ניקוז הדמעות שלך תקינה. הרי ממה שאת מתארת את מצליחה לייצר דמעות, אבל יש חוסר איזון בין הייצור לניקוז. מעבר לזה, ייתכן שהעפעף התחתון קצת פתוח קדימה והדבר גורם לדמעות להישפך החוצה. כדאי לבדוק את זה אצל רופא אוקולופלסטי, רופא העוסק בפלסטיקה של העיניים, וביחד איתו לבחון את המצב ולהגיע להחלטה כיצד לטפל בבעיה".
“לאחר ניתוח לקיצור קיבה הגוף סופג פחות טוב סידן, ויטמין B12 וברזל. אני בדרך כלל ממליץ למטופלים לאחר ניתוחים בקיבה ליטול מולטי ויטמין אחד ביום. כדור סידן, ובמידת הצורך ליטול גם כדור ברזל. מעבר לזה, ההמלצה היא לעבור בדיקת צפיפות עצם ובמידת הצורך להתחיל טיפול באוסטיאופורוזיס באופן קבוע. עם המוגלובין כה נמוך לא פלא שהוא חלש. יש לבדוק מה הסיבה לאיבוד הדם, ולכן עליו לבקש מרופא המשפחה שיפנה אותו לביצוע בדיקת גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה במהירות. זה דחוף, מאוד מסוכן להיות עם המוגלובין כל כך נמוך בגילו".
התרעות פיקוד העורף