חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בחנו את הקשר בין תזונה לבין הזדקנות מיטיבה בקבוצת הגיל המבוגרת ביותר (ממוצע הגילים היה 85), ומצאו שתזונה טובה יותר קשורה לשמירה על תפקוד גופני, קוגניטיבי ומנטלי טוב יותר גם בגיל המבוגר מאוד.
המחקר, שתוצאותיו מתפרסמות ב"מעריב", התבצע בשני שלבים: מחקר במרכז הלאומי לבקרת מחלות של משרד הבריאות שנערך בין השנים 2005־2007, שבו השתתפו כ־1,800 נשאלים שגילם הממוצע היה 74. מחקר המשך נערך בשנים 2017־2019 בהשתתפות כ־600 נשאלים מהסקר הראשון, שגילם הממוצע היה כעת 85.
את המחקר הובילה הדוקטורנטית אביגיל גושן, תזונאית במקצועה, ומנחיה לדוקטורט - פרופ' יריב גרבר ופרופ' אורי גולדבורט מבית הספר לבריאות הציבור בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב.
בסך הכל נמצאו כ־40% ממשתתפי ראיון המעקב, 242 נשים וגברים, חיוביים בכל המרכיבים, והוגדרו כחווים הזדקנות מיטיבה. החוקרים הציבו את מצבו של כל נבדק בראיון המעקב מול הציון התזונתי שחוּשב בעבורו על סמך שאלון התזונה מתחילת הסקר - והממצאים הראו שבקרב הקבוצה בעלת הציון התזונתי הגבוה ביותר, הסיכון לתמותה במהלך 12 השנים שחלפו מאז השלב הראשון היה נמוך ב־15% לעומת הקבוצה בעלת הציון הנמוך ביותר.
כמו כן, נמצא כי ציון תזונתי בשליש העליון של המדד קשור לסיכוי גבוה ב־73% להזדקנות מיטיבה בהשוואה לשליש התחתון. החוקרים מבהירים: "אנחנו זהירים בהערכותינו מכיוון שמדובר בנושא מורכב, ובמחקר שלנו קיימת הטיה מובנית - מכיוון ש־604 הנבדקים שלנו הם אלה שעודם חיים והיו כשירים להשתתף, מבין 1,800 שנסקרו 12 שנה קודם לכן. כמו כן, מדובר במחקר תצפיתי, על כל יתרונותיו ומגבלותיו, כאשר המידע על התזונה מתבסס על דיווח אישי של המשתתפים".
בשלב השני של המחקר השתתפו גם פרופ' יעל בנימיני מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב ופרופ' ליטל קינן־בוקר וטל שמעוני מהמרכז לבקרת מחלות של משרד הבריאות בתל השומר. המחקר מומן על ידי משרד המדען הראשי של משרד הבריאות. המאמר פורסם בכתב העת JAMA Network Open.
גושן: "התוצאות הראו שגם שיפור מתון באיכות התזונה קשור להסתברות גבוהה יותר לשמירה על תפקוד גבוה. העלאת המודעות ליתרונות עתידיים של בחירת מזון בריא על מגוון אפשרויותיו, לצד סיוע בהנגשתו לכלל האוכלוסייה, עשויים להיות גורם משמעותי באיכות ובאריכות החיים".
פרופ' גרבר: "האוכלוסייה בכל העולם המערבי מתבגרת, וכבר היום כחמישית מהאנשים שחיים במדינות המפותחות הם בני יותר מ־65. ניתן בהחלט לשמור על תפקוד גבוה בגיל מבוגר ואף מבוגר מאוד, ולכן חשוב להבין את צורכי אוכלוסייה זו".