ד"ר מאיה רוזמן חשפה בתוכניתה ב-103FM מחקר חדש שמסביר כיצד נבדוק מהי כמות הנתרן התקינה בכל מזון שאנחנו קונים בסופר. "מחקרים שבוצעו לאחרונה הראו שרוב האנשים אוכלים פי 2 מלח ממה שהגוף צריך", אמרה. "אז מה עושים כדי להוריד את המלח? מאיזה מוצרים הכי צריך להיזהר? המלחיה שאנחנו מנערים על האוכל היא לא הבעיה העיקרית".
"סקס עם 18 גברים": הגשים לאשתו פנטזיה, צפה מהצד וחילק קונדומים
אנטריקוט לנתניהו? הכירו את המסעדה שתארח את ערב הגיבוש של הקואליציה
רוזמן הסבירה: "הכי מסוכנים – רוטב סויה, גבינות מלוחות, מלפפונים חמוצים, חטיפים מלוחים. אבל בעיקרון, התשובה תלויה מאוד בכמות שאוכלים בפועל. הדבר שהכי חשוב לזכור הוא ש-1,200 מ"ג זה שווה לחצי כפית מלח. הדבר השני הוא לבדוק מה הכמות שאוכלים. גבינה בולגרית אוכלים בדרך כלל קובייה ששוקלת מאה גרם, אז אם רשום שם 1600 מ"ג נתרן למאה גרם זה אומר שאנחנו מוסיפים לסלט יותר מחצי כפית מלח. וזה המון".
"אבל לחם למשל, אנחנו אוכלים 25 גרם, אז אם יש בו 400 מ"ג במאה גרם בכל פרוסה יש רק 100 מ"ג וזה לא הרבה. אותו חישוב עם שקדים קלויים – אין מה להתייחס למספר שרשום למאה גרם כי לא אוכלים מאה גרם אלא 20 גרם ולכן זה מה שחשוב ואין שם הרבה מלח״, חשפה רוזמן, והוסיפה: "במאה גרם יש למשל 700 מ"ג נתרן, וזה הרבה אם היינו אוכלים מאה גרם – אבל מאחר שאוכלים 20 גרם זה אומר שיש שם 130 מ"ג נתרן וזה כבר לא הרבה".
"אותו חישוב לגבי אבקות המרק – יש בהן המון נתרן. אבל צריך לחשוב על זה שלוקחים כף אחת – ולא מאה גרם, כך שהנתון על האריזה לא רלוונטי. גם הכף הזו – היא כמות המלח שמתחלקת בכמה מנות של מרק, כך שיוצא בסוף שזו לא כמות משמעותית בכלל".
האמור בכתבה מבטא את הדעה האישית של השדר/ת והוא אינו מובא כתחליף לקבלת ייעוץ פרטני מבעל מקצוע המתמחה בתחום, ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה ושימוש שנעשים על בסיס התכנים המופיעים באייטם הינה באחריות המשתמש/ת בלבד