אני אמא לשני ילדים, בן ובת בני 11 ו־13. הם כבר לא רוצים ללכת לקייטנה, ורוצים לבלות את החופש בבית מול המסכים ועם הטלפונים שלהם. אני רוצה לתת להם משימות בחופש כמו לסדר את הבית, לקפל כביסה או להוציא את הכלים מהמדיח, אבל הם מתנגדים ומעקמים את הפרצוף. כשניסיתי לשחד אותם בדמי כיס זה גם לא נחל הצלחה גדולה. אני ממש עייפה מכל זה, ועוד לא התחלנו. איך אני עוזרת להם להבין שהם צריכים לעשות את המשימות שלהם?

"הילדים שלך לצערנו לא למדו, כי לא לימדו אותם, לעשות מה שאמא מבקשת כדי להקל עליה. הם לא למדו שהיא עובדת מאוד קשה, והיא לא משרתת, בנוסף לכל תפקידיה. מבחינתם את יכולה לקום בבוקר, ללכת לעבודה, ושהם יהיו במסכים כל היום. אחר כך את תשובי הביתה, ותראי אותם שוב במסכים. אלא אם כן יקרה פה משהו אחר. שוב, חשוב לי להבהיר כי אין באפשרותנו לגרום לילדים שלנו לעשות מה שאנחנו רוצים, אבל את בהחלט יכולה להחליט מה לעשות שילמד אותם שכדאי להם לעשות מה שאת רוצה.

אל תתרגשי מזה שהם מעקמים את הפרצוף - כשאני מנקה את השירותים עם אקונומיקה גם אני מעקמת את הפרצוף, אבל עדיין אני עושה את זה כי צריך. אם ניסית להציע להם דמי כיס וזה לא עובד נסי משהו אחר - קחי דף, ותכתבי בו את כל הפעילויות שאת רוצה לעשות עם הילדים בחופש - נסיעה למימדיון, לביקור אצל בן דודה שהם אוהבים, לים, לבריכה או לגן חיות. תסבירי להם שבכדי שכל הפעילויות האלה יתקיימו, והם יצליחו ליהנות בחופש כמו שצריך, את תהיי חייבת עזרה כי את לא יכולה לעשות את כל המשימות שלך בבית, ואז שיהיה לך כוח לצאת איתם אחרי העבודה”.

בני בן ה־12 קבע שהוא לא מוכן לעשות שיעורי בית ומשימות לתרגול באנגלית ובחשבון. איך לדעתך אוכל לגרום לו לעשות את כל המטלות שלו?
“את באמת ובתמים מצפה שהוא יעשה את זה? לאורך כל השנה צריך לריב איתם על הכנת שיעורי בית, אז בחופש הגדול את מצפה שבהתנדבות הם ישבו ויעשו שיעורים? הילדים בחופש, ואם מישהו חושב שילדים בגיל הזה ישבו בקלות לעשות את השיעורים, הוא טועה. עם הקטנים עוד אפשר - אני יושבת בכיף, ועושה מזה איזה סיפור, וזה עובר להם בצורה טובה, אבל עם הגדולים יותר? בשביל מה? את מפחדת שהילד לא יזכור את לוח הכפל? אם הוא יודע אותו הוא יזכור אותו גם אחרי החופש הגדול”.

בתי בת ה־5 כוססת ציפורניים קרוב לשנה. לאחרונה היא אפילו עלתה שלב והחלה לאכול את העור שמסביב לציפורן. זה הגיע למצב שהיא פוצעת את עצמה ממש חזק, וזה מאוד מלחיץ אותנו. ניסינו הכל: דיברנו איתה, קנינו לה שרשרת נשכן כדי שיהיה לה מה לנשוך, עטפנו לה את האצבעות בפלסטרים שהיא בחרה - אבל לצערי דבר לא באמת עזר. מה עלינו לעשות?
“אין כל ספק שכסיסת ציפורניים היא הרגל נורא ואיום, אבל זה מה שמרגיע את הילדה, ובגלל זה היא הפכה את זה להרגל. לכן, אם תרצי להפסיק את ההרגל הזה תצטרכי לתת לה לעשות משהו אחר במקום, עיסוק כלשהו שיצליח לסייע לה להירגע. מבחינתי, שתתחיל לכרסם עפרונות. זכרי שהילדה צריכה עיסוק אוראלי אחר, כמו מסטיק ללא סוכר למשל, לא העיסוק ביד עצמה הוא העניין, אלא מה שקורה בפה. דעי לך, שגם כפפות יכולות לעזור לה, קל וחומר כשהיא מכניסה את היד לפה בצורה לא רצונית. את יכולה גם למרוח לה משחה, לחבוש לה את המקום ולסגור אותו עם פלסטר, ואז להסביר לה, בלי כעס כמובן, שאת מפחדת שיכאב לה ושיהיו לה פצעים. קני לה עוד נשכנים ופזרי בכל מקום: במגירה, בגן, בבית, כך שתתרגל למשהו חדש.

הכסיסה נובעת ממקום רגשי, ובדרך כלל מרמזת לנו על לחץ פנימי של הילד. יכול להיות שכדאי לפנות לקבלת עזרה אצל פסיכולוג. מעבר לזה, יכול להיות שהילדה עברה תהליכים שהלחיצו אותה, כך שכדאי לבדוק שאין לה בעיה התפתחותית ושהכל תקין”.

מיכל דליות מייעצת: כך תגרמו לילדיכם לעזור בבית

איך גורמים לילדים לעזור בבית, מדוע הבן לא מוכן לתרגל לימודים בחופש ומה עושים כדי למנוע מהבת לכסוס ציפורניים?