“למזון יש מטרה אחת בלבד – לייצר בגוף אנרגיה טובה ומספקת, בכדי שכל ההתפתחות הפיזית והקוגניטיבית תוכל להתקיים. אני מכירה המון ילדים שלא נגעו בירקות, וגם לא בפירות, ובבגרותם זה השתנה. לכן, אני לא כל כך נלחצת מילדים שלא אוהבים. לתחושתי, יש פה משהו אחר – אין תבנית ברורה של ארוחה אצלכם. לבוא לילדה בת 9 ולשאול אותה מה היא רוצה לאכול זה בור שאני לא מבינה איך הורים נכנסים אליו. לדעתי להציע לה שתי אפשרויות בארוחה זה מספיק – האם היא רוצה את זה או את זה? תגיד לה שבימים שיהיה לה קשה יותר לבחור אתה תבחר בשבילה, ומה שאתה תבחר אתה תחמם, וזה מה שיהיה מונח על השולחן ולא שום דבר אחר, גם אם היא תשנה את דעתה אחר כך. ברגע שאתה אומר את זה אתה חייב לעמוד מאחורי זה – הילדה צריכה להבין שפיך ולבך שווים. תבהיר לה שאתה לא מסעדה, ואתה לא מחליף, כי לא זורקים אצלכם אוכל. אם היא אומרת שהיא שבעה, אוכלת קינוח, ואז רוצה להמשיך עם המנה העיקרית, זה בגלל שאתה נותן לה.
"תבהיר לה שהחלטת שמהיום אתה נותן קינוח רק כשהצלחת ריקה, או שתאמר לילדה שברגע שהיא מבקשת קינוח נגמרת הארוחה, ואי אפשר לחזור למנה העיקרית גם אם היא רעבה. תגיד לה, ‘תקשיבי, זה לא בריא – אני אחראי על הבריאות שלך מתוקונת. אני אחראי עלייך, ואני לא יכול לעשות דברים שיפגעו בבריאות שלך. קינוח את תמיד תקבלי, אבל אני לא מחזיר את הארוחה אחרי שאמרת שאת רוצה קינוח’. היא יכולה לצעוק ולהשתולל, אבל אתה צריך להיות בטוח בעצמך - אתה לא תיתן לזה יד.
"בכל מה שקשור לבררנות שלה באוכל אני מציעה שתיקח את הילדה לשיחה ותאמר לה שהיא תאכל מה שהיא רוצה כי אתם לא מכריחים לאכול במשפחה, אבל שאתה מודאג מאוד מבריאותה. לכן, פעם בחצי שנה אתם תעשו בדיקות דם. חשוב מאוד שתעמוד בזה – תפנה לרופא, תבקש הפניה לבדיקות, תבקש לבדוק את כל הוויטמינים והמינרלים ותראה מה מצבה. כל עוד היא בריאה, שתמשיך לאכול מה שהיא רוצה. אם אתה רואה חסרים תיתן לה ויטמינים בהתייעצות עם הרופא. אנחנו לא דוחפים אוכל בכוח, זו התחלה של הפרעות אכילה. לכן, ההמלצה שלי היא לפנות להדרכת הורים בדחיפות. הילדה הזו עובדת איתך דרך האוכל – שם היא מעסיקה אותך, ומנהלת את כל הבית, אתה מרגיש לא נעים ולא בטוח. צריכה להיות פה הדרכה שמתאימה לערכים שלכם, ולמשפחה שלכם”.
“בראש ובראשונה את אומרת שאתם מנסים לשמור על גמישות מחשבתית מול הילד, אבל מי שאין לו גמישות אין לו גמישות ואז כל דבר קשה לו. בתור התחלה אני הייתי רוצה לדעת איך בדיוק הוא מתנהג. למשל, אם הוא יותר מתחצף ובתחילת שנת הלימודים זה ייעלם והוא יחזור לעצמו, כדאי שתתעלמו מזה גם אתם. אם הוא ישן עד שעות הצהריים המאוחרות, אבל ב־1 בספטמבר כשתתחיל שנת הלימודים הוא יחזור לעצמו ויתעורר מוקדם – תוותרו ותתעלמו מזה. האם הוא דורש כסף יתר על המידה? תציבו גבולות. אתם יכולים להגיד לו שתיתנו לו רק חלק מהכסף, ואת החלק השני הוא ירוויח כשיעבוד. תציעו לו לעבוד, ותעמדו מאחורי ההצעה שלכם. גם אם את מחליטה להגיב כי את חייבת אל תשכחי שהתגובה שלך לא אומרת כלום על ההתנהלות שלו. הילד הזה בן 16, ואת לא אחראית על התגובות שלו. גם אם את בוחרת שלא להגיב חשוב שתשמיעי את הערכים שלך ושל הבית, שידע שאתם על זה, ושאכפת לכם, שאתם רואים אותו”.
התרעות פיקוד העורף