"קראתי את העמוד הראשון בספר על 'דיאטה לפי סוג הדם', ואז לא הצלחתי להמשיך הלאה", הודתה ד"ר רוזמן, "הסיבה הייתה שבהקדמה של הספר נכתב משפט בסגנון 'אבא שלי היה רופא ברוסיה והוא שם לב שלאנשים בעלי סוג דם A ו-B לא מתאים לאכול עגבניות". איפה הבעיה במשפט אתם שואלים? ד"ר מאיה רוזמן טוענת שעצם העובדה שאבא של מישהו שם לב למשהו לא הופכת את זה למדע.
"כשעשיתי את הדוקטורט שלי, עבדתי כמה וכמה שנים על מנת להוכיח שבגן מסוים שנמצא בכרומוזום 17, יש פחות מוטציות סרטניות אם מגדילים את כמות הסידן בתפריט של חולי קוליטיס וקרון. זו שורה קטנה מאוד שמצטרפת למאות ואלפי מחקרים שכל אחד מהם נותן את השורה הקטנה שלו ויחד נבנית תאוריה, שיטה, או דרך טיפול", סיפרה ד"ר רוזמן והסבירה שבכדי להוכיח את הקשר בין סוג דם לתזונה היו צריכים לחקור את הנושא שנים ארוכות. "היו צריכים להיות מחקרים שבודקים במשך שנים מה קורה, למשל, אם בעלי סוג דם A נמנעים מבשר ועגבניות, ובעלי סוג דם B נמנעים מירקות מצליבים, ומה ההשפעה של זה על בדיקות הדם ועל הבריאות יחסית לאנשים בעלי אותו סוג דם שלא נמנעים מאותם מאכלים".
כמו שכבר הבנתם ד"ר רוזמן אינה מתחברת להשערות שבאות להחליף מדע מדויק, ואמרה: "לדעתי דיאטה לפי סוג דם היא בדיוק כמו דיאטה לפי צבע שיער או צבע עיניים".
התרעות פיקוד העורף