איך מתמודדים עם תחושת הבדידות שאני חווה מאז החלה תקופת הקורונה?
"בעולם טרום־הקורונה לאנשים היו הרבה יותר הסחות דעת. הם בחרו לברוח, התקשו להיות עם עצמם ועם מה שיש, התקשו להתמודד עם המציאות כמו שהיא, והיו בטוחים שהם לא בודדים. לתפיסתי, אין בדידות. אל תהיה פסימי, אנחנו לא חוזרים אחורה, להפך. העולם לפני הקורונה הפך לעולם הקדום, וכעת אנחנו נמצאים בעולם חדש. הקורונה מלמדת אותנו לצאת מהקופסה, לייצר את השגרה שלנו בבוקר. רוב האנשים עובדים מהבית, ואפילו לא מייצרים משרד. אנחנו מחליטים איך הבוקר שלנו ייראה ומה נייצר. אין חובת הוכחה חיצונית, רק פנימית.

האנושות בגדה בעולם הקדום. יצרנו את הקורונה וקיבלנו מתנה לייצר את עצמנו. הקורונה מסנכרנת את החיים שלנו והיא רק עושה טוב. אנחנו מייצרים את האושר במרחב שלנו לפני שאנחנו טסים לחו"ל, לומדים להביע אהבה מחדש, גדלים ומתפתחים. אי אפשר שלא להתייחס לשינויים בתחום החינוך, שכן עניין הקפסולות הרבה יותר טבעי לחלק מהילדים מאשר להיות בכיתה עם 30 ילדים. בעיני רוחי אני רואה שאתה היית רוצה לחיות בעולם הישן ומרגיש תחושת פספוס, אבל אולי תאמין בעולם החדש? כדי להרגיש תחושת סיפוק הייתי מציעה לך להתבונן במרחב מחדש, ליצור ולהתפתח".

בתי בת ה־12 הפכה להיות מאוד עצבנית ואלימה בבית. יש לה התקפי זעם, היא לא משתפת איתנו פעולה, ולעתים אף עושה תנועות אלימות כלפינו. הדבר משפיע על הדינמיקה בבית, ועל אחיה הקטן. כשהיא בחוץ היא מתנהגת כרגיל, אבל בבית היא פשוט לא מצליחה להשתלב. מה עליי לעשות כדי לעזור לה לתקשר איתנו?

"רגשות הם עניין סובייקטיבי ולא אובייקטיבי. לכן ייתכן מאוד שהילדה מרגישה שיותר טוב לה בחוץ מאשר בבית. זאת אומרת שיש לה חוסר ביטחון שבא לידי ביטוי כשהיא נמצאת בבית. ככל הנראה אין שיתוף והשתתפות, ולכן היא מרגישה שהיא לא מספיק אהובה בבית. אגב, זה לא אומר שהיא באמת לא אהובה, זו רק ההרגשה הסובייקטיבית שלה. כדי לשפר את התקשורת איתה, אתם כהורים שלה צריכים ללמוד לחקור את עצמכם - האם היה לכם טוב בבית? האם אמרתם מה קורה? איך הייתה מערכת היחסים שלכם עם ההורים שלכם? האם הם יצרו איתכם דיאלוג?

לפי התפיסה של 'בראייה אחרת', מה שאתם עוברים עכשיו נקרא 'שיחה דורית' - כל מה שלא אמרתי להורים שלי, הילדים שלי באים ואומרים לי. הזיכרון הדורי שלנו מאחסן בתוכו התנהלויות דוריות, והדור החדש מדבר תמיד גם בשם הדור הקודם. אני קוראת לזה 'רוח הרפאים שיוצאת החוצה ואומרת את הקלקולים הדוריים'. הדרך הכי טובה לשפר את האווירה בבית היא קודם כל להראות לה דוגמה. להתחיל לדבר יותר בבית, לייצר דיאלוגים בונים, אווירה חיובית והרמוניה. זכרי: יש הבדל בין לחנך מישהו לבין לחנוך אותו. לחנוך זה אומר להראות מהי הרמוניה ולשלב אותה בעצמה. ככה היא תוכל להגיד 'די' לביקורת העצמית ולהתנהגות האלימה".

אני בת 38, ותמיד היו לי קשיים להירדם מוקדם ולהתעורר בבוקר. לצערי, בשנים האחרונות זה החל להשפיע על הילדים שלי. אני קמה מאוחר, הם מגיעים לגן מאוחר, והדבר פוגע להם בשגרה היומיומית. מה דעתך?
"מדברייך עושה רושם שאת לא אדם של מערכת, ולכן אינך יכולה לעמוד בזמנים. יש אנשים שמתחילים את היום שלהם בשעה שמונה בבוקר, ויש כאלה שעבורם נכון יותר להתחיל את היום שעתיים אחר כך. העולם לא מתחיל בשמונה בבוקר, וזה בסדר שתמשיכי להקשיב לעצמך. תמיד אומרים שהרגלי שינה וקימה מסודרים מסייעים לנו לריכוז במהלך היום, אבל יש אנשים שיכולים להתרכז ולצמוח גם בלי זה. כנראה שאת כזו.

לפני שאת ממהרת להסתכל על הילדים, אני ממליצה שתסתכלי על עצמך ותחקרי מחדש את הגנטיקה שלך. ייתכן שאבא או אמא שלך גם היו ישנים עד מאוחר. הבשלות שלך מאוחרת, זאת אומרת שברגע שתביני מה עומד מאחורי ההרגל הזה, תוכלי לייצר הרגל חדש עבור הילדים שלך. מעבר לזה, כדאי שתלמדי את כתבי הנשמה של הילדים שלך, וזכרי שאין תשובה חד־משמעית".

השפעות המגפה: כיצד להתמודד עם הבדידות שכפתה הקורונה?

מאזיני 103FM שאלו את הסופרת והעתידנית שלומית תמיר מספר שאלות, וביניהן איך להפסיק את התקפי הזעם של נערה בת 12, והאם קימה מאוחרת היא בהכרח בעייתית?