"תאמר לה שהיא תשוב למסגרת, גם אם זה אומר שאתם תריבו איתה בוקר וערב. בהמשך, תדגיש בפניה שאתה יודע שהיא יכולה ללמוד לבד. תן לה פתח לדבר איתך על מה שמפריע לה בבית הספר, ותגיד לה שלמרות שאתה יודע שהיא יכולה ללמוד בזום, זה היה בתקופת הקורונה, וזה הסתיים. לכן היא תהיה חייבת לשוב למסגרת לימודים בצורה נורמלית. המסר שאתה מעביר לה צריך להיות חד־משמעי. אתה צריך להיות סמכותי וברור, תדגיש את ה'אני מאמין' שלך ותדבוק בו. הילדה הזו צריכה להבין שאין פה פתח פרוץ ושאתה לא מתכוון להתווכח איתה על הנושא. בו זמנית, אני ממליצה לכם בחום לפנות לקבלת סיוע מקצועי. ייעוץ הורי עם יועצת שמתמחה במתבגרות ובמתבגרים יצליח להועיל לכם מאוד עם הילדה. כדאי שתפנו ותקבלו עצה טובה להתנהלות נכונה מולה".
"תגידי להן שכשהן לא מקפלות את הבגדים בארון, זה גורם לך להרגיש שהן מזלזלות בכסף שלך ובעבודה הקשה שלך ושל אבא שלהן. תודיעי להן שאם הן ימשיכו לזרוק בגדים ודברים אחרים על הרצפה, את פשוט תפסיקי לקנות להן את מה שהן מבקשות. אל תגידי להן את זה בכעס, תסבירי להן יפה שאת מבינה שזה לא חשוב להן, ועל כן את נוקטת את האמצעים המתאימים. זכרי שלא מדובר בעונש, זו דרך להגיע לשינוי אצל הילדות. את לא צריכה להיות במלחמה איתן, את צריכה לתת להן את ההרגלים הנכונים. הרי ילדים לא לומדים מדיבורים, אלא רק מחוויה".
"תדגישי בפניה שאת מרוויחה מספיק כסף כדי לחיות בבית שבו אתם מתגוררים, למלא את המקרר באוכל, ולרכוש רכב ובגדים, אבל אין לכם אפשרות לערוך אירוע שעלותו מסתכמת בהוצאה גדולה כזו. במקביל, אני ממליצה שתבדקי אפשרויות חליפיות עבורה. נניח חופשה משפחתית, שיט במרינה עם כמה חברות, או להזמין את כל החברים מהכיתה לצפות בסרט בקולנוע. גם אם הילדה תכעס, חשוב שתנסו להבין מאיפה התגובה שלה מגיעה. יכול להיות שייקח לה זמן להבין, אבל לא תמיד היא תוכל לקבל מענה לכל הרצונות שלה, וזו המציאות".