"מבחינתי, אתם צריכים להתערב רק אם חלילה זה מגיע לקללות, ניבולי פה, השפלות, או מכות פיזיות. לצורך העניין, אם יש עבירה על ה'אני מאמין' של המשפחה ואת שומעת את הילד מעליב או משפיל את הילדה, מיד תפרידי כוחות בלי לקחת עמדה ותגידי להם בצורה ברורה שהם היחידים ששולטים על הפה שלהם. תגידי להם שאת סומכת עליהם שימצאו את הדרך להסתדר. אם את נחשפת לעוד ריב רגיל, והם דורשים שתתערבי, תגידי שאת לא מוכנה ותצאי מהבית.
"אני מבינה שכואב לך מאוד לראות אותם במצב כזה, אבל את חייבת להגיב בצורה שונה. כרגע מה שאת עושה רק מעצים את המריבות ביניהם. את לא עוזרת להם באמת לגשר על חילוקי הדעות, והם לא מגיעים להסכמות כי הם צריכים לעבור את התהליך הזה לבד. את צריכה להחריג את עצמך ולהגיד די. כרגע הם יכולים להסתדר, אבל הם גוררים אותך פנימה בלי שאת שמה לב. אם תניחי לזה, העוצמה של המריבות בין הילדים תפחת בצורה משמעותית. תני למערכת היחסים שלהם לתפקד ותלמדי לסמוך עליהם שיטפלו במחלוקות ביניהם".
היא התמודדה עם סיטואציה, ועכשיו היא משתפת אותך. גם אם הילדה נעלבת זה בסדר, תני לזה מקום. תזכירי לה שאלו שתוקפים אותה עושים זאת ממקום של חולשה, ושהיא תמיד תפגוש כאלה. השאלה היא איך היא הולכת להגיב בפעם הבאה, ואיך היא יכולה ללמוד לפתח חוסן אישי. בגלל שאני חוששת שהתעסקות מוגברת בנושא הזה עלולה להפוך לאישיו אצל הילדה, הייתי מציעה לנהל איתה שיח בנושא, אבל בשלב מסוים לדעת גם לעצור אותו.
"בסופו של דבר, אני רוצה שהיא תחזור הביתה וגם תספר לך דברים כיפיים במקום לגעת בכל מה שלא טוב. אגב, במידת הצורך תספרי לה על משהו טוב שעבר עלייך או על משהו מעניין שקראת בעיתון. ככה תראי לה שאת נותנת לה אוזן קשבת, אבל יודעת גם לעצור את כדור השלג הזה ולהתייחס לדברים הטובים שעוברים עליה".
התרעות פיקוד העורף