"אביב הגיע פסח בא...", כך שרנו כל השנים כילדים, בשמחה ובהתרגשות. בגרנו מאז, ולצד שמחת החג, כולנו מכירים גם את המתחים שהחג מביא איתו. עבור אלו, שמטפלים ביקירם שחולה בדמנציה, המתח והקושי בפסח מאתגר כפליים, ועוד יותר בעת המלחמה הזו שאנו מצויים בתוכה.
אנו מתמודדים עם חרדה לאומית ואישית ונדרשים לגייס משאבי נפש ורוח רבים כדי לבחור לראות את הטוב ולהרגיש בני חורין. כשמוסיפים למציאות המורכבת הזו, את נקודת מבטו של האדם עם הדמנציה, ואת נקודת המבט של בני המשפחה הקרובים שמטפלים בו-לחגוג את חג הפסח נדמה כחציית וקריעת ים סוף.
החג הקרוב והמפגש המשפחתי המורחב מזמן אתגרים מורכבים יותר לבני המשפחה ולחולה. התנהלות והיערכות מוקדמת היא חשובה על מנת לצלוח את החג בשלום - הן עבור החולה והן עבור בני המשפחה.
הכינו מבעוד מועד את הסובבים שלא לשאול את האדם עם הדמנציה שאלות שעלולות להביך אותו. במקום לשאול - הנגישו עבורו את המידע. החולה עלול להתבלבל ולא לזכור שהערב ליל הסדר או את ההלכות והמנהגים הקשורים לחג. הימנעו מלתקן אותו או מלעמת אותו עם טעותו. במידת האפשר התעלמו מהטעות, ואם לא ניתן, הראו לו בעדינות ובנועם כיצד יש לנהוג.
הושיבו ליד יקירכם המתמודד עם דמנציה בן משפחה סבלני שיכול לפשט לו את מהלך הסדר, לתווך בינו ובין הסובבים ובעיקר להיות קשוב אליו ולצרכיו. הרעש וההמולה יכולים להקשות מאד על האדם עם הדמנציה. חשוב לאפשר לו לקום, להסתובב, ללכת לנוח ואף לפרוש כשנכון לו.
בתפילה שנזכה כעם וכפרט להרגיש בני חורין.
התרעות פיקוד העורף