מחקר חדש חושף כי פעולות יומיומיות פשוטות מזהמות את המזון שלנו בחלקיקי פלסטיק. קריעת עטיפת פלסטיק מבשר או ירקות, פתיחת אריזת גבינה או בשר קר, שימוש בשקיק תה או פתיחת קרטון חלב - כל אלה משחררים חלקיקי פלסטיק זעירים ישירות למזון שאנו צורכים.
המחקר פורסם בכתב העת המדעי NPJ Science of Food על ידי החוקרת ליזה צימרמן ממרכז האריזות המזון בציריך. הממצאים מראים שאפילו בקבוקי זכוכית עם מכסי מתכת המצופים בפלסטיק משחררים חלקיקי פלסטיק למשקאות. כל פתיחה וסגירה של בקבוק יוצרת חיכוך שמשחרר יותר חלקיקי פלסטיק למשקה.
החוקרים בדקו מוצרי מזון ומשקאות שונים: דגים משומרים, אורז, מים מינרליים, שקיקי תה, מלח, מזון מוכן ומשקאות מוגזים. לפי צימרמן, זהו המחקר השיטתי הראשון שמוכיח כיצד השימוש הרגיל בארוזי מזון פלסטיקיים מזהם את המזון עצמו. כל פעם שפותחים אריזה, משתחררים עוד חלקיקי פלסטיק.
הבעיה רחבה יותר מהחשד הקודם. מחקר נוסף שפורסם בספטמבר 2024 מצא שלמעלה מ-3,600 חומרים כימיים חודרים למזון במהלך הייצור, העיבוד והאריזה. מתוכם, 79 חומרים ידועים כגורמי סרטן, פוגעים בחומר הגנטי ופוגעים בבלוטות ובפוריות.
חלקיקי הפלסטיק הזעירים מחולקים לשני סוגים: חלקיקי פלסטיק מיקרוסקופיים שגודלם בין 5 מילימטר למיקרומטר אחד, וננו-פלסטיק שהוא עוד קטן יותר. הננו-פלסטיק קטן פי אלף מעובי שערת אדם, ולכן יכול לעבור מהמעיים או הריאות ישירות לזרם הדם. משם הוא מתפזר בכל הגוף וחודר לתאים, כשהוא נושא חומרים כימיים מזיקים.
מחקרים עדכניים מצאו חלקיקי פלסטיק בכל חלקי הגוף האנושי: במוח, באשכים, בדם, בריאות, בכבד, בשתן, בצואה, בחלב אם ובשליה. מחקר חשוב מרץ 2024 הוכיח לראשונה קשר ישיר לפגיעה בבריאות: אנשים עם חלקיקי פלסטיק בעורקי הצוואר סבלו פי שניים יותר מהתקפי לב, שבץ מוחי או מוות בשלוש השנים הבאות.
החוקרים סרקו אלפי מחקרים וצמצמו ל-103 מחקרים איכותיים לבדיקה. התחום הזה חדש יחסית, וכל מחקר משתמש בשיטות שונות למדידת החלקיקים. ג'יין מונק, החוקרת הבכירה במחקר, מסבירה שהיעדר תקן אחיד מקשה על השוואה בין המחקרים. לאחר בדיקה קפדנית, נותרו רק 7 מחקרים אמינים לחלוטין, מה שמוכיח שדרושים עוד מחקרים איכותיים.
הממצאים מראים שמזון מעובד במיוחד מכיל הרבה יותר חלקיקי פלסטיק מאשר מזון טבעי או מעובד מעט. כל שלב עיבוד נוסף מגביר את הזמן שהמזון במגע עם ציוד מפלסטיק, ובכך מגדיל את הזיהום. חום, שטיפה, חשיפה לשמש ולחץ מכני מחמירים את הבעיה.
המספרים מדאיגים: ליטר מים אחד הכיל בממוצע 240,000 חלקיקי פלסטיק משבעה סוגים. 90% מהם היו ננו-פלסטיק. בניסוי על כלי מלמין, החוקרים גילו שככל ששטפו את הכלי יותר פעמים, כך הוא שחרר יותר חלקיקי פלסטיק.
ד"ר ליאונרדו טראסנדי מאוניברסיטת ניו יורק מציע דרכים להפחתת החשיפה: להשתמש בכלי נירוסטה וזכוכית במקום פלסטיק, לא לחמם מזון במיקרוגל בכלי פלסטיק, לא לשטוף פלסטיק במדיח כלים, ולהימנע מפלסטיק מסוג 3 המכיל פתלטים. עם זאת, הפתרון האמיתי דורש שינוי מערכתי בתעשיית המזון והאריזות.