“כשתאומים נולדים למציאות הזו ביחד זה בסדר, אבל כשיש הפרש של שנה בין אחים, ועדיין מגדלים אותם כמו תאומים, אפשר בהחלט להרגיש את הפער. ילדים מקנאים כמו שהם אוהבים או שונאים - מדובר ברגש טבעי ולגיטימי. הילדה מקנאה כי אחיה הצעיר נכנס לה באמצע החיים. אם תסתכלי על המציאות בעיניים של ילדה קטנה בת שנה, תביני שהוא לקח ממנה את ההורים שלה ואת תשומת הלב שהיא הייתה צריכה לקבל. חשוב לציין כי קנאה יכולה להוות זרז להתקדמות ועשייה משמעותית.
הם מודעים למצב וממשיכים לשחזר אותו. נכון, ההתנהגות של הילדה לא בסדר, אבל הוא חייב להתמודד עם אחותו. אני רוצה שכשבאים אליו חברים והיא מתערבת, הוא יוציא אותה החוצה ויעמוד על שלו, ולא ייאלץ לבקש עזרה מהוריו. ברגע שזה יקרה, הם יוכלו למצוא ביניהם את הדרך הכי טובה לתקשר. אם אנחנו רוצים שהילדים האלה יהיו בעוד 20 שנה אחים טובים וקרובים - אנחנו חייבים להניח להם”.
אם את רוצה שמשהו יקרה את צריכה לגרום לו לקרות, זאת אומרת שאם אתן הולכות יחד לבקר את סבא וסבתא, תגידי לה בדרך שהפעם את לא מתכוונת לגעור בה ואם היא תחליט לקפוץ על הספה, את תורידי אותה. סביר להניח שאת תצטרכי לעשות זאת כמה וכמה פעמים - בלי לדבר, בלי להסתכל לה בעיניים, פשוט להוריד אותה, עד שהיא תבין”.
“חרדת נטישה באה לידי ביטוי בכל שעות היום, ואם היא מצליחה להיכנס לגן ברוגע ובשלווה ולהעביר שם את יומה, הרי שיש כאן כנראה ביטוי לתופעה אחרת - הילדה מנסה לייצר שליטה, להפעיל אותך ולגרום לך להיות איתה. מבחינה רגשית היא נמצאת בגיל שבו היא יודעת שאמא שלה נעדרת - ותחזור. היא מסוגלת להכיל את זה, אבל בוחרת שלא. אני רואה כאן משהו התנהגותי יותר, וככל שהיא מתבגרת זה עלול להתגלגל כמו כדור שלג עד שהילדה תאמין שהיא לא יכולה בלעדייך.
התרעות פיקוד העורף