“אני מאמינה שאם אנחנו כהורים רוצים שמשהו יקרה - נגרום לו לקרות. לתפיסתי, יש להפסיק לפחד ולעשות את מה שאנחנו, כהורים, באמת רוצים לעשות. ניסיתם הכל ואתם כבר יודעים שאי אפשר לגרום לילדה להמשיך לישון אחרי שהיא מתעוררת, אז במקום להיכנע לבכי שלה ולתת לה בסוף לראות טלוויזיה ולפגוע בכבודכם, תוכלו פשוט להדליק לה את הטלוויזיה ולבוא לישון לידה בסלון. אם אתם מתנגדים לזה, תחליטו שעוברים לשלב הבא, ובמשך שבוע שלם לא נכנעים ולא נותנים לה לראות טלוויזיה, לא משנה כמה היא בוכה או מעירה את האחים שלה. גם אם השכנים לא יבינו מה פשר הבכי בשעה כזו, תמשיכו בשלכם ותזכרו שאחרי כמה ימים זה יסתדר”.
“הגננת עושה את הדבר הנכון.הפעולה הזו היא נורמטיבית לחלוטין. היא מגוננת על הילד ועל שאר ילדי הגן ומייצרת מצב שבעזרתו הוא ילמד לא לנשוך. אני מאמינה שבעוד כמה ימים הוא יצליח להתאפק ויפסיק לנשוך. הילד קטן, רק בן שנה, והמצב קשה לו - הוא ראה שבהתחלה ההתנהגות שלו קיבלה הרבה תשומת לב, וכרגע הוא צריך ללמוד לעשות אחרת. אל תהרסי לגננת, תני לזמן לעשות את שלו”.
התרעות פיקוד העורף