אני בת 62, ולפני כחצי שנה נכנסתי לדיכאון עמוק. התנסיתי בכל מיני טיפולים, אבל לא הגבתי להם כמצופה. לאחרונה הציעו לי טיפול בחשמל, ואני חוששת מתופעות הלוואי. מה דעתך?
"הפחד מטיפול בחשמל הוא לא פיזיולוגי אם כי פסיכולוגי. הטיפול לא כואב במיוחד, והוא נעשה בהרדמה כללית ובבית חולים. מדובר בשיטה שהוכיחה את עצמה, ורופאים רבים יודעים שבמקרים של דיכאון קשה שלא מגיב טוב לתרופות - מדובר בטיפול הטוב ביותר שיש. בנוגע לחשש מתופעות הלוואי, עתידה להיות פגיעה בזיכרון לאחר הטיפול. הפגיעה היא בזיכרון לטווח הקצר, ובדרך כלל היא חולפת מהר. נדיר מאוד שהיא נשארת לאורך זמן. לתפיסתי, טוב יותר לחיות עם אובדן זיכרון לתקופה קצרה מאשר עם דיכאון, כי לחיות עם דיכאון זה לא לחיות, זה לעבור ליד החיים".

מהו התהליך של בריחת סידן?
"כשאנשים אומרים 'בריחת סידן', חשוב לדעת שהכוונה היא לא לאן הוא בורח, אלא מאיפה. בריחת סידן זהו שם עממי למצב של אוסטאופורוזיס, כלומר הידלדלות של העצם. העצם שלנו בנויה כמו ספוג שכל החללים שלו מלאים בסידן, מגנזיום וכל מיני חומרים שגורמים לה להיות קשה ושלמה.

ברגע שהחומרים החשובים הללו מידלדלים, נוצר מצב של יותר חורים בעצם ופחות חומרים שמחזקים אותה. העצם היא המחסן של הסידן, והסידן בורח לדם. לכן אם עושים לחולה אוסטאופורוזיס בדיקת דם, לא יהיה חסר לו סידן בדם. אם יש סידן בעצם, ובדם חסר סידן, הדם ימשוך אליו סידן מהעצמות".

אני בת 60, ולפני כחצי שנה עברתי כריתה מלאה של בלוטת התריס בעקבות גילוי סרטן פפילרי על הבלוטה וסביב לה. הרופאים הציעו שאעבור טיפול ביוד רדיואקטיבי, אבל אני חוששת מאוד. האם יש טיפולים מקבילים?
“בלוטת התריס, הנקראת גם ‘בלוטת התירואיד’, מייצרת את ההורמון שלה על ידי יוד, והיא זקוקה ליוד בשביל לפעול. בלוטה זאת מסוגלת לרכז בתוכה יוד פי 50 יותר מכל איבר אחר בגוף. כלומר, אם אני נותן לך כדור של יוד או מורח לך יוד על העור והוא נספג בגוף, הוא יגיע מיד לבלוטה. היו לך בלוטות נגועות, כלומר, תאי הסרטן התפשטו גם אל מחוץ לבלוטת התריס, ואולי ברח תא סרטני מחוץ למקום.

הדרך הטובה ביותר לתפוס אותו היא באמצעות הטיפול הזה. לכן אני במקומך הייתי עובר את הטיפול ביוד רדיואקטיבי ללא כל חשש. זכרי כי לא מדובר בשיטה חדשה, ויש ידע עצום בתחום והרבה ניסיון בעריכת טיפולים מסוג זה. בתחום הרפואה אנחנו כל הזמן מחשבים את הסיכונים שלנו מחדש ובודקים מה מסוכן יותר ועל מה אנחנו רוצה להגן.

אני, למשל, רושם למטופלים שלי תרופות נוגדות קרישה בשעה שאני יודע שיש סיכוי קטן שהחולה עלול לדמם חלילה בקיבה, במוח ואפילו עלול למות. שווה לי לקחת את הסיכון הקטן הזה כי אני יודע שאם לא ארשום לו תרופה כזאת, יש סיכוי גדול שהוא יפתח אוטם בלב”.

חיילת בת 19. לפני שהתגייסתי לצה”ל סבלתי מתחושת נמלול ברגליים, וכשהתגייסתי זה רק החמיר. איך אוכל לשפר את מצבי?
“לתחושת נמלול ברגליים בגיל צעיר יכולות להיות סיבות רבות. עושה רושם שלא מדובר בבעיה נוירולוגית, אבל הייתי ממליץ בכל זאת לפנות לאורתופד ולערוך בדיקות דם מקיפות כדי לבדוק שלא חסר לך ברזל, חומצה פולית או ויטמין B12. יכול להיות שהנמלול הזה מעיד על אנמיה, ויש לעבור על נתוני הבדיקות.

דבר נוסף שחשוב להתייחס אליו הוא חוסר התנועה שלך ביומיום. יכול מאוד להיות שבעקבות ישיבה ממושכת בכיסא לא ארגונומי את סובלת משינויים בעמוד השדרה המשפיעים על רגלייך. כדאי שתוסיפי לאורח החיים יותר כושר גופני, ובינתיים תוכלי לנסות להביא לשירות הצבאי שלך כרית אורתופדית ולשבת עליה במהלך היום. אולי זה יצליח להקל את התופעה”.

שיחות אלו אינן מהוות המלצה רפואית אישית. תמיד יש להתייעץ ולהיבדק על ידי רופא המשפחה או רופא מומחה.

מתוך תוכניתו של פרופ' רפי קרסו, בכל יום שישי ב־13:00 ב־103FM

כיצד מטפלים בדיכאון בגיל מבוגר?

האם טיפול בחשמל ירפא דיכאון עמוק של בת 62, מהו התהליך של בריחת סידן וכיצד להפסיק את תחושת הנמלול ברגליים שהחמירה לאחר הגיוס?