במוקד הבקשה עומדת הטענה כי מערכות הרכב אוספות מידע אישי מגוון, ובהם נתוני מיקום, נתוני נהיגה, מידע ממערכות תקשורת ברכב, ותיעוד ממצלמות. עוד נטען כי נאסף גם מידע רגיש יותר, כגון נתונים ביומטריים ומידע הנוגע לנוסעים, לרבות קטינים.
לפי הבקשה, המידע שנאסף עשוי להיות מועבר לצדדים שלישיים, כאשר לטענת המבקשים לא ניתן פירוט מספק למשתמשים באשר לזהות הגורמים המקבלים את המידע או למטרות השימוש בו.
עוד נטען כי בעת רכישת הרכב לא נמסרת למשתמשים הודעה מלאה בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, וכי מדיניות הפרטיות מוצגת רק לאחר השלמת העסקה והפעלת הרכב לראשונה. המבקשים טוענים כי מצב זה עשוי לפגוע ביכולת לתת הסכמה מדעת לשימוש במידע.
בנוסף, נטען כי קיימים הבדלים בין דגמים שונים באפשרות להגביל או לבטל את הסכמת המשתמש לאיסוף מידע, וכי בחלק מהמקרים ביטול ההסכמה עשוי להגביל את השימוש בפונקציות מסוימות ברכב.
אחת הטענות המרכזיות בבקשה נוגעת להעברת מידע מחוץ לישראל. לטענת המבקשים, מידע שנאסף מהרכבים מועבר לשרתים מחוץ למדינה, לרבות בסין. עוד נטען כי במדיניות הפרטיות בישראל אין התייחסות מפורשת להעברה זו, בעוד שבמדינות אחרות, כמו באירופה, ניתנת לכך התייחסות.
לבקשה צורף גם ניתוח טכנולוגי של מערכות הרכב, שלפיו חלק מהמידע המאוחסן אינו מוגן בהצפנה מספקת. עוד נטען כי איסוף הנתונים עשוי להימשך גם לאחר פעולות איפוס של המערכת.
הבקשה מתייחסת גם להקשר הרחב של רכבים מחוברים (Connected Cars), המצוידים באמצעי תקשורת המאפשרים איסוף והעברת נתונים שוטפים מהמערכת.
בנוסף צוין כי בשנים האחרונות ננקטו בישראל צעדים להגבלת שימוש ברכבים מתוצרת סין במתקנים ביטחוניים, וכן הוטלו מגבלות דומות במדינות נוספות בעולם.
במסגרת הבקשה מבוקש מבית המשפט להורות, בין היתר, על הפסקת הפגיעה הנטענת בפרטיות, על גילוי המידע שנאסף והועבר, וכן על פיצוי כספי לחברי הקבוצה. הדיון בבקשה טרם התקיים, והטענות טרם הוכרעו על ידי בית המשפט.
התרעות פיקוד העורף