במשך שנים חששו באירופה כי יצרניות הרכב הסיניות יכבשו את השוק האירופי באמצעות הצפת רכבים חשמליים זולים. בשנה שעברה, הנושא כמעט התגלגל לכדי מתיחות סחר בין בריסל לבייג’ינג. אולם כעת נראה כי המגמה מקבלת תפנית משמעותית – והפעם דרך הדלת הקדמית של מפעלי הייצור עצמם.
בכתבת עומק בעיתון "הטלגרף" הבריטי, נטען שבמציאות הנוכחית, יצרניות הרכב האירופיות מתקשות להפעיל את קווי הייצור שלהן ברווחיות מלאה. חלק גדול מהמפעלים פועל בתפוקה חלקית בלבד, והחברות מחפשות פתרונות שיאפשרו להן לצמצם הפסדים ולנצל את התשתיות הקיימות. על רקע זה, מתחילים להירקם שיתופי פעולה בין יצרניות אירופיות לבין חברות רכב סיניות, שבמסגרתם מועבר שימוש בחלק מהמפעלים או בקווי ייצור לידי החברות הסיניות.
לצד זאת, קיימת הערכה כי עבור שני הצדדים מדובר במהלך בעל היגיון כלכלי מיידי. יצרניות הרכב האירופיות מחזיקות במפעלים בעלי עלויות קבועות גבוהות שאינם מנוצלים במלואם, בעוד היצרניות הסיניות מחפשות דריסת רגל מהירה בשוק האירופי. "המתקנים הללו פועלים הרבה מתחת לרמה הראויה", אומר וסי. "יש למעשה שתי אפשרויות – סגירת מפעלים עם פיטורים והשלכות פוליטיות, או מציאת שותף לייצור. והסינים הם כמעט האפשרות היחידה".
לצד היתרונות הכלכליים המיידיים, גורמים בענף מציינים כי המהלך מאפשר ליצרניות הסיניות יתרונות נוספים: גישה לתשתיות תעשייתיות קיימות באירופה, שילוב במערכות יחסי עבודה מקומיות, ושימוש במעמד של "ייצור אירופי" לצורכי שיווק ורגולציה.
עם זאת, ישנם גם קולות הקוראים להטלת מגבלות על המגמה. לפי כלכלנים בתחום, יש לוודא כי שיתופי הפעולה יותנו בדרישות ברורות, כולל יצירת ערך מקומי והעברת ידע טכנולוגי.
האיחוד האירופי כבר מקדם צעדים רגולטוריים בנושא. במסגרת תוכנית "האצת התעשייה", צפוי להיקבע כי יצרני רכב חשמלי יידרשו לעמוד ברף של לפחות 70% רכיבים אירופיים (ללא סוללות) כדי ליהנות מהטבות ותמריצים. עם זאת, לפי הערכות, דווקא רגולציה זו עשויה לזרז את שיתופי הפעולה עם יצרניות סיניות, המבקשות להיכנס לשוק האירופי דרך שימוש במפעלים קיימים.
לפי "הטלגרף", בשלב זה מדובר בתהליך ראשוני בלבד, אך אם המגמה תימשך, עשוי להיווצר שינוי עמוק שבו חלק משמעותי מייצור הרכב באירופה יתבצע בשיתוף או תחת פעילות של יצרניות סיניות.
התרעות פיקוד העורף