בחודש שעבר השיקה סוזוקי דגם חשמלי ראשון בארץ, הקרוסאובר e־ויטארה. 426 קילומטרים טווח, מ־155 אלף שקל. חשמלית יפנית עממית ראשונה, שנוחתת לתוך שוק צפוף, שמלכת המכירות שלו השנה היא דיפאל S05 הסינית, עם 485 ק"מ ומ־150 אלף שקל. בחלק מאולמות התצוגה הן עומדות בסמוך, כשני המותגים של יבואנית הרכב מכשירי תנועה.
ההצלחה של הדיפאל השנה היא תמונת ראי למצבה בשנה שעברה. אז השיקה מכשירי תנועה את הדיפאל S07 הגדולה והיקרה יותר (מ־200 אלף שקל), שהתקשתה למצוא לקוחות, עד שרוב המלאי "גוּיל", כלומר נרשם לאחר שנה כרכב משומש 0 ק"מ, ונמכר בהנחה של עשרות אלפי שקלים. סביר להניח שזו הייתה אחת הסיבות שהביאו את מכשירי תנועה להשיק את ה־S05 במחיר נמוך בהרבה, שהפתיע את השוק.
כשאני שואל את צבי נטע, יו"ר ומנכ"ל מכשירי תנועה, אם מה שקובע הצלחה של רכב חדש זה המחיר, הוא משיב: "המחיר והעיתוי, ומה יש כרגע למתחרים. אבל באותה מידה יכול יצרן סיני אחר להתלבש על הסגמנט הזה, להוריד את המחיר, ולפגוע בי".
נטע (74) הוא ותיק המנכ"לים בשוק הרכב, עבר כבר משברים ומלחמות, היה שותף לעליית המכוניות היפניות, ראה את כניסת הקוריאניות, והיום הוא חלק מהגל הסיני. כבר ב־1981 החל לנהל את החברה שהקים אביו ג'ו בוקסנבאום ז"ל, וכללה בעבר את מפעל תעשיות רכב נצרת עילית, שהחל את דרכו ב־1966 בהרכבה של דגמי דודג' ופורד, וסיים אותה ב־2019 בהרכבת ג'יפי סופה לצה"ל.
הוא היה אחד הראשונים שהביא מכוניות יפניות לארץ כאשר השיק ב־1983 את סוזוקי וב־1995 את פורשה, זיכיון שמכר אחרי 20 שנה. במהלך השנים עברו תחת ידיו עם זיכיונות טלבו־סימקה, ג'יפ וקרייזלר ופורד, שנמכרו גם הם בהמשך ליבואנים אחרים. כיום מייבאת החברה גם את משאיות ואוטובוסי מאן, ציוד מכאני הנדסי, צמיגים ועוד.
"היו יבואנים שהפסידו בגלל זה בשנה שעברה מפעילות יבוא הרכב. היו גם אלה שהרווחים שלהם ירדו בחצי. גם אנחנו הפסדנו, צ'אנגן העבירו אותנו להפסד בפעילות הזאת. אבל חלק גדול מהיבואנים בנויים מכמה ענפים: יש את יבוא הרכב, יש את החלפים, ויש מימון וביטוח. ו־2026 נראית אחרת, לא רק במכירות של דיפאל, אלא גם בפעילות במוסכים, שלא ירדה למרות המלחמה".
"אגב, דווקא במשאיות המצב קשה יותר. אני מייבא גם את מאן, והמשאיות שלנו נמכרו בעיקר לעבודות תשתית. כשהמלחמה פרצה בסוף 2023, היו לנו הזמנות גדולות כי ציפינו לשנה חזקה ב־2024. הכל נעצר והיו משאיות שנתקענו איתן יותר מ־15 חודשים. ברכב פרטי אם אתה מוריד מחיר, הוא יימכר. במשאיות אם אין ביקוש גם אז לא. גם באוטובוסים, עמדנו עם 50 אוטובוסים לתיירות שנה וחצי, כי לא היו תיירים ולחברות לא הייתה סיבה להחליף. ורכב כזה צריך להסיע אותו מדי פעם, לעשות טיפול פעם בשנה, ולהחליף צמיגים, גם אם הוא עומד לא מכור. יש משאיות שאני מוסר עכשיו והן בנות שנתיים, תחשוב כמה הן עלו לי בשנתיים האלה".