לא מרצדס ולא ב.מ.וו: היצרנית הספרדית מראה לגרמניה איך עושים את זה

ליצרני היוקרה הייתה בעיה. בגלל התמחור והמיצוב הם מזוהים עם קהל מבוגר יחסית, שיכול להרשות לעצמו לרכוש מרצדס או ב.מ.וו, אבל הם חיפשו דרך להביא לאולמות שלהם גם קהל אמיד צעיר יותר. כך הפכה המיני החדשה לחטיבה שלמה בב.מ.וו, שמייצרת גם דגמי קרוסאוברים לצד מכוניות קטנות, כולם בעיצוב רטרו שמאזכר את המיני המקורית שנולדה ב־1959.

מרצדס, שהתמודדה עם אותה דילמה, וגם עם חוסר ההצלחה הכלכלית של חטיבת סמארט שנוסדה ב־1998, פִרמטה אותה ב־2019 ביחד עם ג'ילי הסינית. הפיתוח נשאר בגרמניה, הייצור עבור לסין, והמותג השיק שלושה קרוסאוברים חשמליים וסדאן אחת, ובקרוב ישיק גם מכונית עירונית דו־מושבית זעירה שתצדיק את השם ותנסה להצליח יותר מהסמארטים המקוריים.

"גם צעיר עם כסף לא ירצה לקנות את האוטו שאבא שלו נוסע בו", הסביר בכיר בסיאט ב־2018, כאשר החברה הקימה את קופרה כחטיבת יוקרה עצמאית. קהל היעד היה זהה, רק שכאן היה מדובר ביצרנית עממית שהשיקה מותג יוקרה צעיר. לקופרה לא היה עיצוב רטרו לתזכר, אז היא הלכה דווקא על עיצובים בולטים ודרמטיים. הבחירה להתבסס על חטיבת דגמי הספורט של היצרן הספרדי הייתה אמורה להעניק ליצרן הצעיר הקשר היסטורי ואופי. כאן ההתחלה הייתה בדגמי בנזין, רובם גרסאות של דגמי סיאט, והחשמליות הגיעו אחר כך.

אף שמיני איתנו מאז 2001 ועם קרוסאוברים כבר יותר מעשור, וסמארט החדשה כבר חוגג שבע שנים, דווקא קופרה מסתמנת בינתיים כהצלחה מסחרית גדולה יותר. ב־2025 מכרה חטיבת היוקרה של סיאט 328,800 מכוניות, זינוק של 32.5% בשנה. מיני מכרה 288,200, עלייה נאה של 17.7%, ואילו סמארט מכרה רק כ־80 אלף מכוניות, לעומת תחזית של 120 אלף.

שלושתן סבלו ממלחמות הסחר בין אירופה וארה"ב לסין. סמארט חטפה מיסוי מיוחד באירופה, עם שאר היצרנים הסינים, ואסורה בכניסה לארה"ב. מיני מייצרת בסין חלק מהדגמים החשמליים שלה וסובלת מבעיות זהות. ואילו קופרה בחרה לייצר בסין את הקרוסאובר החשמלי שלה טווסקאן, ומשלמת על כך מחיר באירופה. בגלל התקררות שוק החשמליות בארה"ב והמס שהטיל הנשיא טראמפ על מכוניות מיובאות, הודיעה על הקפאת תוכניות ההתרחבות שלה לאמריקה.

סמארט סובלת גם מההתמקדות בחשמליות, בתקופה שקצב המכירות שלהן לא מאיץ כמתוכנן. מיני השיקה דור חדש לקנטרימן שמיוצר בגרמניה לצד ב.מ.ווX1 שעליו הוא מבוסס מכנית, מה שהקפיץ את המחיר. דווקא קופרה הצליחה להעמיד תוך זמן קצר סדרת דגמים רחבה יחסית, מהגרסה שלה לסיאט לאון, דרך הפורמנטור, קרוסאובר שהיה הדגם העצמאי הראשון שלה, הבורן והטווסקאן החשמליים, ולאחרונה גם הטראמר, קרוסאובר נוסף שחולק מכללים עם אאודי Q3 ומיוצר לצידו, אבל זול משמעותית. בימים אלה מתחיל בספרד גם ייצור הראוול החשמלית, סופר־מיני מעוצבת שחולקת רכיבים עם פולקסווגן ID.פולו וסקודה אפיק.

גם בישראל התמונה דומה. סמארט העלתה לכבישים מתחילת 2026 רק 132 מכוניות, ירידה של 67%, לאחר שללקוחות הוצעו גם דגמי 0 ק"מ רבים שלא נמכרו בשנה שעברה. מיני רשמה עלייה של 22.6% ל־233 יחידות, ואילו קופרה מסרה 690 כלי רכב. ירידה של 17.9%, אבל מכירות משמעותיות הרבה יותר.

השקת הטראמר בארץ בחודש שעבר במחיר של מ־226 אלף שקל יכולה לסייע לה לסגור את הפער, עם תמחור תחרותי לעומת דגמי היוקרה האחרים, כולל בדגם ה־VZ הספורטיבי, עם מנוע טורבו בנזין 2,000 סמ"ק, 265 כ"ס, הנעה כפולה ו־0־100 קמ"ש ב־5.9 שניות, שגם במחיר של 276 אלף שקל זול משמעותית מדגמי היוקרה הגרמניים המקבילים.

שלושתם מתמודדים גם מול דגמי טסלה ומול חשמליות יוקרה צעירה מסין, שמכוונים בארץ לאותו קהל אמיד שלא מחפש את דגמי היוקרה הקלאסיים, לא במיצוב ולא במחיר.