וזה בדיוק מה שהופך את הסיפור למעניין הרבה מעבר לעוד מותג שעושה עלייה. קסטרו ורנואר הן הרי שתי קבוצות שמזוהות במשך שנים עם התחרות בענף האופנה הישראלי, וכעת הן בוחרות לחבור זו לזו סביב אחד התחומים הרותחים בקמעונאות - החיבור שבין ספורט, סניקרס ואופנה.
אז מי זאת בכלל ANTA?
כלומר, גם אם ANTA עצמה עדיין לא הפכה לשם שכל ישראלי מזהה ברחוב, הקבוצה שמאחוריה כבר מחוברת עמוק לכמה מהמותגים החזקים בעולם הספורט והאאוטדור. עבור השוק המקומי, שממשיך לאמץ את טשטוש הגבולות בין בגדי אימון, סניקרס ואופנת יומיום, יש כאן פוטנציאל מסקרן.
לא מתחילים מאפס
במקביל להסכם השותפות, החברה החדשה צפויה לרכוש מ־ING זכויות בנקודות מכירה ולקלוט עובדים ותשתיות פעילות נוספות. המהלך אמור לאפשר לה להקים במהירות יחסית את המערך התפעולי שיידרש ל־ANTA בישראל, במקום להתחיל הכול מאפס.
מבחינת הצרכן הישראלי, השאלה המעניינת תהיה איך תיראה ANTA המקומית כשהדלתות ייפתחו. בשלב זה כבר ברור שהכוונה אינה להסתפק ביבוא נקודתי: על הפרק נמצאים רשת חנויות, פעילות סיטונאית ואתר אונליין, כלומר ניסיון לבנות בישראל מותג עם נוכחות עצמאית ומשמעותית.
וזה קורה בתקופה שבה בגדי ספורט כבר מזמן אינם מיועדים רק לאימון. נעלי ריצה הפכו לפריט אופנתי, מותגי אאוטדור נכנסו עמוק לארון העירוני והגבול שבין performance ל־lifestyle כמעט נעלם. מבחינה זו, ANTA מגיעה לישראל ברגע שבו הקהל המקומי כבר רגיל לשלם, להתעניין ובעיקר להתנסות בשמות חדשים מעולמות הספורט.
רק אל תמהרו עדיין לחפש את החנות הקרובה: תחילת הפעילות מתוכננת כאמור ל־2027, והשלמת ההתקשרויות כפופה לתנאים ולאישורים שונים, בהם אישור רשות התחרות.
עד אז, דבר אחד כבר הצליח המותג הסיני לעשות עוד לפני שמכר כאן זוג נעליים אחד: לגרום לשתי ענקיות אופנה ישראליות, שבדרך כלל נמצאות משני צדי התחרות, לעלות הפעם יחד לאותו מגרש.