"איננו יורשים את העולם מאבותינו. אנו מקבלים אותו בהשאלה מילדינו.
רק אחרי שתכרית את הענף האחרון רק אחרי שתרעיל את הנהר האחרון רק אחרי שתתפוס את הדג האחרון רק אז תגלה כי אי אפשר לאכול כסף" (פתגם אינדיאני).
קבלת השראה מהטבע היא לא עניין חדש אבל שלל הפעילויות והיוזמות בתחום הן חדשות יחסית. ארגון הביומימיקרי הישראלי בהנהלת יעל הלפמן כהן יפתח בקרוב מחזור השלישי של הקורס "מבוא לביומימקרי"; התוכנית לתואר שני במכון הטכנולוגי HIT בחולון מציעה קורס רב-תחומי, "ביומימיקרי כמודל לחדשנות" בהנחייתם של ד"ר סייפן בורגיני וד"ר אלעד שגב; מכון ויצמן עוסק במחקר בתחום ומציע פעילויות, כמו גם הספארי ברמת גן, ולא מזמן ננעלה התערוכה "ללמוד מן הטבע" במוזיאון המדע בירושלים.
"לאורך מרבית שנות קיומנו התייחסנו אל הטבע כאל מחסן חומרים שניתן לנצלו כמעט מבלי לתת על כך את הדעת", אומרת שרגא. "עתה הגיע הזמן להביט על הטבע עם עדשות אחרות. להתבונן בטבע כמורה, כמנטור. להבין שהטבע מציע לנו ספריית חוכמה וידע עתיקה מאוד שיכולה להוות השראה לפיתוחים מדהימים במגוון תחומי החיים. החוכמה נמצאת בכל מקום בו תהיו: יער, אוקיאנוס, ים, מדבר ואפילו אצלכם בבית. הנטייה שלנו היא לשמור על מה שאנחנו אוהבים. אם לא נכיר איך נדע?"
שרגא מקנחת במשל עתיק: "כל החיות עומדות ביער ורואות שריפה ענקית פורצת. כולן עומדות מבלי לעשות כלום. ציפור קטנטנה – יונק דבש, מגיעה לנהר, לוקחת טיפונת מים ומשפריצה על השריפה, הלוך ושוב. חיות היער מלגלגות עליה ואומרות לה: 'את חסרת משמעות. טיפה ועוד טיפה'. 'אני עושה כמיטב יכולתי', עונה הציפור. זה בדיוק מה שאני מרגישה. אני עושה כמיטב יכולתי בשביל להסביר לאנשים למה צריך לשמור על הטבע בכל דרך. אני רוצה שלאנשים תהיה מוטיבציה להשאיר עולם אחר ותחום הביומימיקרי שבו אני עוסקת בשנים האחרונות יהיה אחד הפתרונות המרכזיים שיאפשר לנו מעבר מעידן התעשייה לעידן האקולוגיה".
התרעות פיקוד העורף