אני חולם חלומות קשים שבהם אני נלחם עד כדי כך שלפעמים אני אפילו עף מהמיטה. הבעיה היא שאני לא זוכר כלום כשאני מתעורר, אשתי היא זאת שמעירה אותי ומספרת לי על כך. רציתי לדעת: למה זה קורה?

"נשמע שהחיים שלך הם טרגדיה אחת גדולה, כי כשאדם נלחם במהלך שנתו בחלומותיו, זה אומר שיש דבר שהוא לא פתר בחייו. כנראה יש קונפליקט משמעותי ועמוק שמציק לך. שינה אמורה לנתק אותנו מהגוף ולתת מנוחה לנשמה, כדי שנוכל לחזור מזוככים לעולם הזה. כי אנחנו צריכים לתת מנוחה למחשבות. כאשר אנחנו נלחמים במהלך החלומות שלנו והדבר מלווה גם בתנועות פיזיות ובסיוטים, הדבר פוגע בבריאות שלנו. זו מלחמה מאוד קשה של תת־המודע שלנו, שבה גם כשאנחנו ישנים אין לנו מנוחה, כי יש איזו מלחמה שמפריעה לנו להמשיך את החיים ואנחנו מרגישים שאסור לנו לנוח. כנראה שיש איזו סליחה שאתה צריך לעשות עם עצמך. יש משהו שאתה צריך להבין ולוותר עליו. סליחה היא לפעמים ההבנה שהרצון שאני חשבתי שהוא הכי מדויק עבורי הוא אולי רצון שגוי.

"יש הרבה שאלות שאתה צריך לשאול את עצמך. אנחנו כבני אדם ממציאים לעצמנו את המציאות, ממציאים לעצמנו את הרצונות שלנו. המלחמה שלך היא במציאות שאתה יצרת לעצמך, שהיא שונה מאוד מהמציאות הקיימת. זאת הפילוסופיה – יש מציאות שאני יוצר ויש מציאות שקיימת ואני לא רואה אותה כי אני מסרב לראות אותה, ואז יש מלחמה עצומה. זאת הטרגדיה של האנושות. כי האדם יוצר את המלחמות שלו. לכן, אתה צריך לחפש את ההבדל בין המציאות שיצרת לעצמך לבין המציאות הקיימת – זאת ההבנה שלך".

נפרדתי מבת הזוג שלי לפני כשנה, לאחר תקופה לא קצרה שבה היחסים בינינו היו קשים. כתוצאה מכך המצב של העסק שלי די הידרדר, ורק עכשיו אני מתחיל לראות סימנים של שיקום. פתאום התחלתי לחשוב על משהו שפסלתי במהלך השנים, ועכשיו הוא נראה לי דווקא נכון יותר – שאולי נכון לי להביא ילד מתוך שותפות הורית ולא במסגרת של זוגיות – מה דעתך?

"מדובר בשאלה מרתקת, כי 'בראייה אחרת' עוסקת תמיד בשאלה מאיפה באתי ולאן אני הולך. אף שהוריך היו נשואים, האם אתה חושב שהם גידלו אותך בשותפות הורית או שהם הראו לך פילם של משפחה אמיתית. אולי המציאות שלך תוכל לתת לך את התשובה. מה שיפה בתקופה הנוכחית שלנו הוא שהרבה הגדרות הן כביכול חדשות, אבל הן לא באמת חדשות. אלו הגדרות שאנחנו מאפשרים לעצמנו כבני אדם להגיד אותן בפעם הראשונה, אבל בעצם חיינו אותן. יש הרבה מאוד ילדים שחיו בדורות הקודמים בשותפות הורית בלבד, אף על פי שהם גדלו כביכול במשפחה, רק שהיום מותר לנו להגדיר את זה ואף לעשות הסכם על כך. אולי אתה פשוט מתחיל להבין בתוכך שכבר חיית בשותפות הורית, וההגדרה לכך היא לא דבר כל כך נורא, כלומר לא הסכמת לזה עד כה כי זו לא הייתה מוסכמה אמיתית במוח שלך, אבל אולי זאת הייתה הגדרה כל כך נוראית שפשוט לא חשפנו אותה.

"כיום נראה שהאנושות באמת מנסה לעשות דברים בצורה אחרת. אולי צריך לנסות גם את האפשרות הזאת, לקדש את הבאת הילדים לעולם, כך שהמטרה של הזוגיות היא הבאת ילד. כלומר שיש מטרה בזוגיות. בעבר אנשים התחתנו כדי להקים משפחה, וזה היה חלק מהאבולוציה, ולכן הרבה מבני הדורות האלה מרגישים את החסכים, ואנחנו רואים את התוצרים של כך. 'בראייה אחרת' מדברת על מילוי הרצפים, וזה תהליך מאוד כואב. אולי ההורים שלך התחילו אחרת, אבל המטרה שלהם לא הייתה באמת לגדל ילד מההיבט של לגדל מהות של ילד. אולי אם המטרה שלהם הייתה כזאת, הכל היה נראה אחרת. אני מציעה לך לחשוב בצורה פילוסופית ולפעמים גם להוריד את ההגדרות ולא להיות עם דעות מוצקות. העובדה שההורים שלך לא היו כך לא אומרת שהם לא התחילו כך. הם לא הגדירו שהמטרה המשותפת היא לגדל ילד בשותפות הורית ויצרו משפחה ככוח האנושות, וזה לא אומר שזה טוב או רע. לכן העובדה שאתה מתחיל את החיים שלך דווקא מהגדרה של הורות שיתופית היא לא דבר רע או דבר טוב, זאת פשוט מטרה. כיום יש כל כך אפשרויות שביניהן אנחנו יכולים לבחור, אבל פעם לא הייתה אפשרות להגדיר מטרות, ולכן אנשים לא עמדו מאחורי האחריות. היום אם אתה מחליט שהמטרה שלך היא להביא ילד בהורות משותפת, אתה צריך גם לקבל על זה את האחריות".

הפרעות בשינה: מה קורה כשהסיוטים שלנו הופכים לתזזית בלתי נשלטת?

מהי הסיבה לחלומות רעים שבמהלכם זזים באגרסיביות, והאם נכון להביא ילד במסגרת הורות משותפת ולא בזוגיות? שלומית תמיר מייעצת