מרגישים כבר את האביב, את מזג האוויר הנעים ואת הפריחה במגוון צבעים מרהיבים. כל אלה מעלים אצל רבים את מפלס מצב הרוח, אך גורמים לאחרים, לא מעטים, לסבל לא קטן. מספיק להתבונן ימינה ושמאלה ולראות אותם, את אלה שאלרגיים לגרגירי האבקה וסובלים מתופעות לוואי לא נעימות: נזלת וגודש באף, התעטשויות, שיעול, צרידות, גירוי בעיניים והתקפים תכופים בקרב אסתמטיים.

האלרגיה האביבית, שנחווית כתחושה לא נעימה של צינון או שפעת, מכונה גם קדחת השחת. היא אומנם רק אלרגיה עונתית, אבל מטרידה ופוגעת באיכות החיים של מי שסובל ממנה. היא מעייפת ומתישה עד כדי כך שגורמת לאיבוד ימי עבודה ולהיעדרות מבית הספר.

בתקופת הלבלוב, במיוחד של עצי ברוש, זית, פקאן, תמר, ועשבים כמו לענה, סרפד ודשא לסוגיו, מתפזרים באוויר גרגירי אבקה ונבגים בכמויות גדולות. גם אם אינם נראים לעין, אלה נישאים עם הרוח לכל הכיוונים, לעתים למרחקים של מאות קילומטרים מהמקור. גרגירי האבקה חודרים למערכת הנשימה, וגוף האדם האלרגי מזהה אותם כפולשים מזיקים, גם אם אינם כאלה.

על מנת להתמודד עם האויב המכונה אלרגן, מפרישה מערכת החיסון נוגדני אלרגיה, היסטמינים, שגורמים לנזלת ולתסמינים נוספים של האלרגיה. באלרגיה עונתית, כמו גם שנתית, בדרך כלל החשיפה הראשונה לאלרגן כמעט לא מורגשת. רק מהחשיפה השנייה ואילך מופיעים תסמינים: לאלרגיה לרכיבי מזון, לפרוות בעלי חיים, לקרדית אבק הבית או לתרופות.

“מאות אלפי אנשים בארץ סובלים מאלרגיה עונתית. יש השפעה לגנטיקה ולתורשה - כששני ההורים אלרגיים קיים סיכוי גדול יותר שהילדים יהיו אלרגיים, אם כי המנגנון אינו ברור. מדובר במכלול של גנים שלא כולם זוהו", מסביר פרופ' זאב שטגר, מנהל מרפאת אלרגיה ואימונולוגיה במרכז הרפואי קפלן. “היום אנחנו יודעים שגם לסביבה השפעה רבה. אלרגיה היא מחלה של העולם המודרני, ובניגוד למה שסברו בעבר, דווקא חשיפה לזיהומים מפחיתה את הסיכוי לסבול ממנה. מחקרים מצאו כי תינוקות וילדים שגדלו בחוות חקלאיות, סמוך לבעלי חיים ובתנאים פחות נקיים, סובלים פחות מאלרגיה".

התחממות כדור הארץ ותנאי האקלים המשתנים (טמפרטורה ומשקעים) אף הם מעלים את שכיחות האלרגיה העונתית ואת חריפותה. יש לכך שתי סיבות עיקריות. הראשונה, תפוצה גדולה יותר של צמחים עם אלרגנים לבתי גידול שכנים, מאחר שבתי הגידול הקיימים לא מספקים את כמות המים והטמפרטורה הרצויות. הסיבה השנייה היא תקופת פריחה ארוכה יותר, שמתחילה מוקדם יותר ונמשכת זמן רב יותר בשל העלייה בטמפרטורה.

כל אלה מסבירים את הגידול באוכלוסייה הסובלת מאלרגיה. התסמינים, כאמור, מגוונים, מופיעים בשילובים שונים ובדרגות משתנות מאדם לאדם.

לזהות את הגורם

חשוב לזהות את הגורם לאלרגיה, על מנת לתת את הטיפול המיטבי. ניתן לעשות זאת באמצעות בדיקות דם או תבחיני עור המתבצעים במרפאות אלרגיה (טפטוף של נוזלים המכילים אלרגנים שונים על האמה של הנבדק ובחינת התגובה על העור יעידו על הרגישות). יחד עם זאת, הטיפול באלרגיה הוא בתסמינים ולא בגורמים לה, ולכן הפתרון האולטימטיבי הוא להימנע מחשיפה לאלרגנים.

במקרה של קדחת השחת, גרגירי האבקה, זהו פתרון שאינו מציאותי. אפשר רק להקל על הסובלים מאלרגיה באמצעות צמצום החשיפה ושימוש בתכשירים שונים. החדשות הטובות הן בחיסונים, ששיעורי ההצלחה שלהם אינם מבוטלים. הנה מספר דרכים לצמצום התגובות לאלרגיות:

• גרגירי האבקה נדבקים לשיער, לבגדים או לכלב. אם יצאנו לטיול, מומלצת שהות קצרה בחוץ עד כמה שניתן. משקפי שמש וכובע יכולים לסייע בצמצום המגע עם גרגירי האבקה. כדאי להחליף בגדים, להתקלח ולחפוף שיער כשנכנסים הביתה.

• לכבס בגדים, מצעים ומגבות בתכיפות גבוהה. לייבש במייבש או בבית ולא על חבלי כביסה בחוץ.

• בימים חמים ויבשים יהיו יותר גרגירי אבקה באוויר. לאחר יום גשום הכמות פוחתת משמעותית.

• אף שמזג האוויר מפתה לפתוח לרווחה את החלונות בבית ובמכונית, עדיף לסגור אותם ולהפעיל את המזגן.

• לאלה שסובלים מאלרגיה בתקופה זו, לא כדאי לעבוד בגינה ובוודאי לא לכסח את הדשא.

• פתרון ידידותי ומשמח, אם כי לא תמיד בר ביצוע, הוא יציאה לחופשה לאזור שבו יש פחות גרגירי אבקה - סמוך לחוף הים, למשל.

• טיפול תרופתי. לא כדאי להמתין להחמרה של התסמינים. יש להיעזר בתרופות ובתכשירים בשלבים מוקדמים, כמו טיפות או תרסיס לאף במקרה של גודש, וטיפות לעיניים או תרופות אנטי־היסטמיניות להקלת תופעות כמו התעטשויות או גירוד. רבים מהתכשירים ומהתרופות לטיפול בקדחת השחת נמכרים ללא מרשם. יחד עם זאת, חשוב להיוועץ ברופא קודם השימוש בהם, לגבי מינונים ושילוב עם תרופות אחרות. חלקם גורמים לתופעות לוואי כמו נמנום או עייפות - חשוב במיוחד לאוחזים בהגה.

• טיפול אימונותרפי. חיסון ניתן בתום זיהוי האלרגן ולאחר שצמצום החשיפה אליו והטיפול התרופתי לא מספקים. סדרת זריקות, תחילה שבועיות ובהמשך חודשיות, במנות הולכות וגדלות של האלרגן. החשיפה ההדרגתית מלמדת את הגוף לייצר נוגדנים, להסתגל לאלרגן. ולאחר כשלוש שנים של טיפול, כ־60% מהסובלים מאלרגיה לא יסבלו כלל, או יסבלו פחות, גם לאחר הפסקת הטיפול. הליך זה מתבצע בפיקוח רופא במרפאות אלרגיה.

המייל של נאוה רוזנפלד: nava@avocados.co.il

קדחת אביבית: כמה המלצות לאלרגיים הכרוניים לגרגירי האבקה

אביב הגיע, אלרגיה באה: מה צריך לעשות, ומה לא, כדי לנצח אותה? כיצד מזהים את הגורם? מהם הגורמים להתקפים תכופים בקרב אסתמטיים?