“זה בהחלט נשמע כמו אובססיה, וכנראה שהילד נמצא בלחץ, ולכן הוא מציב לעצמו חוקים וכללים שכאשר הוא מתנהל לפיהם, זה קונה לו איזו תחושה של שקט. צריך להבין ממה זה התחיל, למה זה קורה ואיך אפשר לעזור לו. בתור התחלה את יכולה להקל עליו בכל מיני דברים בלי להילחם מולו. אם באותו הרגע את לא יכולה לפעול לפי הדרישה שלו מבחינה טכנית, תחבקי אותו ותגידי לו שתעשי את זה מיד ברגע שתוכלי. כך תוכלי להקל עליו, כי זה משחרר לו את הלחץ שהוא מרגיש מבפנים. בנך פועל מתוך לחץ, וצריך לברר מה הסיבות לכך עם איש מקצוע, כי ילד שנכנס למקום אובססיבי ומייצר לעצמו חוקים - כנראה עובר משהו רגשי פנימי וזקוק לטיפול מקצועי. במקביל, נסי לא להקשות עליו וללכת עם הרצונות שלו עם המון סבלנות ורגישות”.
“יקירתי, אין טעם לשבת ולדאוג למה שיקרה בעוד עשר שנים. הילדה רק בת ארבע וחצי, והחשש שלך עלול ליצור סוג של אימפוטנציה שתחבל בעשייה. את צודקת ברצון שלך לייצר לבתך תחושה חזקה של שייכות, אבל את לא צריכה לעשות זאת מתוך חשש, אלא מתוך אופטימיות. בתך תרגיש שייכות כאשר היא תהיה מאושרת בחייה ובסביבתה. תחושות של ערך, תרומה, משמעות, נחיצות, משוב ועוד ניתן למצוא בכל מעגלי החיים - בעבודה, בחברה ובמשפחה. אם את מייצרת לה תחושת שייכות חזקה בבית, הילדה גדלה עם תחושת ערך ועם תחושה של נחיצות, כי היא חשובה בבית ועבורך, ויודעת שרואים אותה, ששמים לב אליה ושקשובים אליה. הילדה מקבלת גבולות יחד עם אהבה, היא צומחת ומתפתחת, והיא מרגישה במסגרת הביתית המצומצמת שלה תחושת שייכות טובה. כך את עובדת על הפרמטרים החשובים לצמיחתה. בנוסף, את יכולה לשלוח אותה לחוגים שונים שבהם היא תוכל להתחבר לילדים בני גילה שאוהבים את אותם הדברים, ומתוך כך לפתח גם תחושה של שייכות חברתית”.
התרעות פיקוד העורף